סימן ס

האווזות המצויין שחרטומן שחור ועוד איזה שינוים אך אינם אווזות הבר [בהשאלה כתוב וכן הנקרא קיטאיזסקע גענז. ומסוף התשובה משמע דוכן קאי אדלעיל פי' שגם בהם נשאל מה דינם] ורוב המדינה אוכלים אותם. השיב (א) שיטת רש"י דאף שיש לו ג' סימנים בגופו צריך לידע שאינו דורס. שיטת ר"ת דבכה"ג א"צ לידע שאינו דורס. שטת הרמב"י דב' סי' בגופו ואינו דורס סגי:

(ב) ולד' ר"ת סגי בסי' דקורקבן ואינו דורס. ולדעת כמה פוסקים סגי בקורקבן וסי' אחר:

(ג) וכ"ז להלכה. ולמעשה העלה הרשב"א כד' רש"י ושכ"ה דע' הרמב"ם לפ"ד הריב"ש. ושכ"ה ד' ר"ח וכ"פ רוב האחרונים:

(ד) מיהו עוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה כתב הרא"ש בשם הרז"ה שידוע שאינו דורס אך הרא"ש בת' וכ"כ האחרונים שאין זה הלכה פסוקה:

(ה) וי"ל דהרז"ה לשיטתי' אזיל בפי' דדורס. אבל לפירש"י י"ל דגם זה דורס והרמב"ם והראב"ד והגהמ"י קיימי כוותי':

(ו) והנה הצ"צ בת' סי' כ"ט העלה לאסור אווזות הבר ואם כי בכו"פ חלק עליו כבר דחה ד' בת' תש"ח קצת ראיה להכו"פ מב"ב ע"ג סע"ב אבל אין לסמוך ע"ז. עוד ס' להתיר מהא דאין להם רק ב' סי' בגופן וכ' עופות לשיטת רש"י יש להם ג' סי' אך רש"י גופיא בדס"ב חשש בכה"ג:

(ז) מיהו כ"ז באווזות הבר. אבל באלו שהם בני תרבות ודומין ושכנים עם אווזות שלנו במקום שנהגו לאוכלן יש לקיים מנהגם עפ"ד ת' בית אברהם יעוי"ש:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.