סימן נב

משנה רפא"ט ודרוסס הזאב כו':

(א) אף לל"ק דרב י"ל דרב עצמו ס"ל כר"י דזאב בגסה אין לו דרוסה. ולפי' התוס' והרשב"א והר"ן ס"ל לרב לל"ק כת"ק:

(ב) תי' מהרש"א ברש"י נ"ב ב' דחוק. וי"ל דאמוראי נינהו אליבא דרב. ולפי' התוס' אתי כפשוטו. אך מתוס' שם ד"ה אילימא למעוטי מוכח דאין מזה ראיה לפירושם:

(ג) עוד י"ל קושיא מהרש"א באופן שאין ראיה לפי התוס':

(ד) ואדרבה ראיה לפירש"י. ואף להתוס' דלל"ק רב ס"ל דריסה לזאב בגסה כיון דר"ב ב"י חולק יש להכריע כל"ב. ועוד דהא תלמידי רב ס"ל כרבב"י בדנ"א. ובזה נדחו ד' הפר"ח בסק"ג. וכן הסכימו רוב הפוסקים:

(ה) הכו"פ החמיר בוודאי דרוסה ואין ד' מוכרחים. ולמכור לעו"ג בהפ"מ יש להתיר אף בעגלים הרכים משום ס"ס:

(ו) ראיה מהתוספתא פ"ג דר"י פירושא דת"ק אשמעינן. ואם ניקב עד לחלל טריפה גם בגסה. פלוגתת הפוסקים לענין דוב ושלכאורה ראיה להקל מהא דדע"ה שם אבל יש לדחות: