סימן מז

פאקין בדקין שנמצאו בששה בהמות רצופין. ונבדקו ונטרפו. האם רשאי מכאן ואילך להשליך הדקין בלא בדיקה. ומה דינם בדיעבד אם לא בדק. השיב:

(א) הרש"ל ס"ל דצריך בדיקה. ומה שמבואר בא"ח דבועא בריאה חמירא יש להשוות דבריו לד' הרש"ל. דבועא יחידית חמיר בשאר איברים דהעור אינו מציל ובריאה קיי"ל דמציל:

(ב) וטעם הדבר דבריאה גדילים בין עור לבשר. משא"כ בשאר האיברים שאינם רק עור הרי שלט החולי בהעור:

(ג) ואף שיש ס' להקל מצד שהפאקין הם טבעים ומוכרחים וא"כ ניזול בתר רובא. י"ל דהרוב שהם חיים לא הגיע הקלקול כ"כ וא"כ צריכים בדיקה:

(ד) ואין בדיקת ג' פאקין מצלת להתיר כולם כמ"ש הרשב"א לענין תולעים. והא דבקרטין מהני ג"פ הוא משום דהוי הוכחה על מכה ומה"ט בעי' בדיקת כל הקרטין בג"פ הראשונים. והא דעירובין צ"ז יש לחלק דבאדם י"ל דעשה כולם שוים:

(ה) אך מ"מ לראות אם יש פאקין י"ל דאינו חיוב רק תקנה טובה כמו בושט בסי' ל"ג ועפ"ד הצ"צ:

(ו) ובתשו' ב"א היקל בזה ודבריו צ"ע. ולכאורה ראיה מהיתה לה חמות. מ"מ לק"מ להמחמירים גבי ושט דיש לחלק דהכא יש בידינו לבדוק. ועוד דהתם הרוב קבוע בטבע העולם. ולחילוק זה יש ראיה להב"א דגם כאן הרוב בטבע העולם:

(ז) ולטעם הא' י"ל דמה שבידינו לבדוק בנ"ד הא מזה יומשך הפסד וגרע מטרחא. מיהו יש לדחות דבבדיקה עדיין אין הפסד. וכמ"ש בשו"ע אדמו"ר או"ח ס"ח במה שחלק על ת' בי"ע. ויחזק ד' האומרים דבס"ס שס' א' יכול להתברר. צריכין לברר א"כ בנ"ד אף שאם ימצא בועות עדיין הוי רק ס'. מ"מ צריך לברר. ואפ"ל דגם אם ימצא בועות עדיין אין זה ס' דאורייתא ממש:

(ח) ועוד דבנדה ט"ו ב' משמע דס"ס א"צ לברר כלל ואי משום ששם הוי ס' א' ס' הרגיל א"כ כש"כ דרובא מהני:

(ט) וא"כ אם היה הריעותא רק במיעוט בהמות המקיל כד' הב"א לא הפסיד:

(י) אך בנ"ד שנמצא כן בששה בהמות רצופין נ' דצריך בדיקה ודמי למ"ש הסמ"ע סי' רנ"ט והש"ך יו"ד סי' קכ"ט. אך מ"מ יש להקל בבדיקת ג' פאקין: