סימן מד

מ"ז שבכוליא מי בעי' שיהיו מתוקים. השיב (א) מת"ח ומהגש"ע מבואר דא"צ לתנאי דכיס. (וביאור ד' הרמ"א מדוע שלחופית גרע) ומסתפק בתב"ד:

(ב) גם היתר דמ"ז בתב"ד א"א ללמוד מהגמ' דנ"ה. רק עפ"ד הרא"ש פא"ט סי' כ"ו. או כמ"ש השמ"ח סי' ל"ז ס"ח וראיה לזה ממהרי"ו:

(ג) קושיא על מ"ש מהרי"ל ומהרי"ו לאסור מלוחים בתב"ד. וכי להוסיף על הטריפות. ותי' הרא"פ יש לדחות. וי"ל דכיון שהם מלוחים או מרים הם בכלל בועי שבגמ':

(ד) וא"כ גבי כולי' דבפי' נאמר בגמ' עכורין או סרוחים וא"כ אם נטריף במרים ומלוחים ודאי יש לומר וכי להוסיף כו' וכ"מ קצת במהרי"ל ומחזק דבריו:

(ה) ואף גם לדברי החולקים על הרי"ף דלד' אין לחלק בין עכורים למרים ומלוחים. ג"כ יש לצדד מהא דדם בכולי' כשרה. וגם למרש"ל וסייעתו דמחמרי בדם ג"כ יש לצדד:

(ו) ואף להעיטור דפוסל שינוי מראה בכוליא ג"כ יש לצדד דשאני מים מלוחים ויש להכשיר בזה: