סימן כד

על מ"ש הפמ"א והפמ"ג בוושט שניקב קרומיו זה שלא כנגד זה ונתרפא:

(א) שטת הרמב"ן ברא"ש פ' בהמה המקשה סי' ז' בענין טריפה חוזרות לכשרותה אפי' ע"י אדם והרא"ש והרשב"א פליגי וס"ל דבי"א אין לה היתר. רק באופן דאי בדרי לה סמא כו' אז ביד"א עדיף וביאור ד' הרשב"א:

(ב) קושי' ע"ז מסוגי' חולין י"א [נרשם והוא דד' רבינו בקושייתו על הרשב"א צע"ק]:

(ג) שטת הרא"ה דאין פסול חוזר להכשירו. וסביך בבשרא הוא משום דאגלאי למפרע כו'. ושטת המ"ה שם די"ל דלא נטרפה מעולם:

(ד) ויבאר דלכל השטות הא דקרום מ"מ אינו קרום היינו משום שסופו לסתור ויבאר דינו של הכלבו שבש"ע סי' מ"ד ס"ו:

(ה) וא"כ בנ"ד היה מקום לדינו של הפמ"א. אך אולי סופו לסתור. וראי' מסביך בבשרא י"ל דל"ד דהתם הדופן נח והסרכא הולכת ומתחזקת. ראייתו מסרכא כסדרן. לתוס' בעי' דוקא סרוכה ולמקום שאינו עומד להתפרק. משא"כ בוושט ואם סריך גרע דהא גמדא כו':

(ו) ואף לפמ"ש הרשב"א והר"ן שם ג"כ אין ראי'. אך מהא דת' מהריב"ל ח"ב ססי' פ"ג יש להביא ראי'. ואין לסמוך ע"ז רק כשהנקבים רחוקים עד שחצי הושט מפסיק ביניהם:

(ז) ד' הפמ"ג בסי' ל"ג משבצות סק"ד יש להם מקום. ויבאר בסתימה בניקב חצה"כ: