סימן יב

שו"ב שהעיד עליו ע"א שהסיתו לגנוב מכס הקרובקא. דהיינו שיאמר שהיה טרפה ויחלקו הבשר ביניהם בסתר והשו"ב מכחישו. [בס"ד משמע שהיה השו"ב שתוי] השיב (א) מ"ש אדמו"ר בתשובה דשו"ב לא די לו בחז"כ דכל ישראל ומיפסל אפי' בדברים שלא נחשד עליו. קשה ע"ז מהרמב"ם ספ"ז מהמ"א וי"ל דהתם ליכא חי"מ:

(ב) אך יש עוד ראי' מהרמב"ם פ"י מה"ל מטמאי מו"מ ה"ט וכ"ה במשנה פ"ב דדמאי. וי"ל בבדיקת הסכין יש טרחא טובא וא"נ ע"ז מדינא ממש ודוחק:

(ג) אך יש לקיים דרז"ל מהא דבכורות דל"א ויצא לחלק בין פירוש ללא פירוש:

(ד) ואף למש"ל ס"ב. י"ל עביד אינש דגזים כו' ועוד דאין כאן רק ע"א. ואף אי נאמן כב"ת גוף הדבר אינו אלא חומרא בעלמא:

(ה) ועפ"ז יש להקל בשו"ב שעבר על דבר שאסור משום מ"ה ויש להכשירו ע"י תשו' והעברה זמן רב: