סימן ב

שו"ב שהיה מוחזק בכשרות. ועתה כאשר מצא סרכא על הורדא והסירה ובדקה בפושרין והכשירה. העידו ג' אנשים שראו שהיה מבצבץ. ואמרו לו כמדומה שמבצבץ בדקה פעם ב' ולא ראו עוד איך שהיה בפעם הב'. ויש עדים שראו שלא בצבץ. אך שבנתיים קרע השו"ב את הריאה. אמנם אומר שקרע שלא במקום הסרכא. ויש עדים שגם בפעם הראשון ראו שלא בצבץ. ומסיק להיתר. שוב נשאל על שו"ב הנ"ל איך ששחט בהמה ושו"ב אחר עע"ג. ובדק בדיקת פנים במשמוש היד. ושאל אותו השו"ב שעע"ג מה נשמע. והשיב שהריאה נקי'. ואח"כ צוה השו"ב לחתוך הברוסט בכדי להוציאה הריאה. ושאל אותו העע"ג למה עושה זה כיון שהריאה נקי'. והשיבו כשהקצבים מוציאים הריאה קורעים אותה. והוציאה השו"ב הנ"ל והניחה. וראה אותה השו"ב שעע"ג ומצא בה סרכא (במעמד השו"ב הנ"ל) וא' להשוב הרי יש סרכא. והשיבו א"כ נצרך לבדקה ובדקה וטרפה. והשו"ב התנצל. א' שלבו לא היה עמו מחמת שרצו להעבירו ומנו אחר עע"ג. ב' שעדיין לא א' שהיא כשרה כי הנהוג אצלם שלא לסמוך על בדיקת פנים לבד. והשיב שעומד בחזקת כשרות. רק אלהבא להחמיר עליו שבכל שנה מהאידנא ינסה א"ע לפני שו"ב מומחה על בדיקת הסכין והרגשתו ועל ידיעתו בהל' שו"ב בל ישונה ח"ו: