סימן ד

מ"ש הל"ש סי' ל"ט ס"ק ר"ג בריאה שמזיעה טיפי דמי' לשאול לרופאים. יפה השיב עליו הב"א בתשו' סי' י"ט, וכמ"ש בשב יעקב חי"ד סי' מ"א, נדפסה לו תשו' מהגאון שהי' ג"כ רופא מובהק, שאין לסמוך ע"ד הרופאים באיסור דאורייתא, שאין דבריהם רק כמו אומדנא וס' בעלמא עש"ב. רק היכא שיוכלו לומר בקבלה ובירור גמור, בענין תטיל למים אם נמוחו ט', שידוע להם שדם שנתייבש ודאי נמוח הוא, בכה"ג יש לסמוך עליהם ע"ש. לפ"ז הדבר ברור שנ"ד ל"ד להנ"ל, רק הוי ממש כנדון דהשב"י שם, ששפט הרופא שטיפו' הקטנות אינן מהמקור כו', שהורה הג' הרופא הנ"ל שאין לסמוך כלל ע"ד בזה. ובת' עה"ג סי' כב הביא ת' מהרמ"ל שאין לסמוך על הרופאים, והוא צידד לסמוך עליהם. וכבר השיג עליו בת' ח"ץ סי' ע"ג. וממ"ש בסה"ת סס"י ק"ז הובא ב"י וש"ע סי' קפ"ז גבי רואה מ"ת שהניח בצ"ע אם תוכל לסמוך על הרפואה אף אם הוא רופא מומחה, והתם הוא רק איסור וסתות דרבנן וכ"ש בנד"ז דהוי איסור דאורייתא:

ואין לומר דנסמוך על בדיק' פושרין, הרי נ' דאין כאן נקב, ואין לבדות מלבינו שהם סותמין הנקב, דק"ד י"ל שבא ע"י חולי אף אם לא ניקב קרום העליון רק קרום התחתון לבד (ע' קו"א סוף ה' נדה ד"ה מ"ש הח"ץ במש"ש. ועס"י ל"ג דאם אין הקוץ כו'. וא"כ ליהני בדיקה להוכיח דלא ניקב אלא עור התחתון ולא העליון, די"ל הכא שאני מק"ד שבגמ', שכאן מזיע וחוזר ומזיע, ורחוק לתלות זה בקרום א' לבד. ועוד די"ל דאין לסמוך על בדיקתינו כ"א היכא שהורו כן בגמ' דהם ידעו שבדיקה סגי לסמוך בריעו' כזו, אבל כשאנו מוצאין ריעו' גדולה כנ"ד שנראה כניקב מפני שמוציאה דם מנ"ל לסמוך אבדיקתינו. ועוד דאפי' במקום שמבו' בגמ' דסמכי' אבדיקה כמו בריאה דאוושא, פסק השמ"ח דל"ס אבדיקתינו, וכן בריאה שצמקה פ' רמ"א דל"ס אבדיקה, מכ"ש בנ"ד שגם בדינא דגמ' יש לספק בזה אי מהני בדיקה, ודאי דאין לסמוך אבדיקתינו:

ועוד י"ל דגם מדינא דגמ' ממש יש להחמיר מסוגיא דרפא"ט גבי האדימה כו' עד שיצא מהן דם, מוכח להדי' דבריאה שיצאה ממנה דם ט' לכ"ע, ואפי' בהאדימה לבד החמיר הכו"פ סי' ל"ח, והפ"ת, וא"כ צריך לחלק בין ק"ד לחוד (די"ל שבא מניקב קרום התחתון לחוד וכמ"ש לעיל) דאינו מורה ודאי על נקב מפולש, לפי שקורט בעלמא מצוי להיות גם מעור א' וכנ"ל, אבל ענין יצא מהם דם משמע שיש ממש ביציאה זו ומחזקי' לי' כנקב מפולש. וכמ"ש בנ"ד שמזיע דם ומקנחים וחוזר ומזיע, היינו ענין יצא ממנה דם רפא"ט, דמוכח שם דבריאה כה"ג ט' ודאי (דל"ד לק"ד שהוא מועט מאד עפרש"י פ"ב דע"ז גבי עורות לבובין פי' ק"ד גלד. וע' בערוך ערך קרט) אבל בנ"ד חוזר ומזיע: