סימן ג

עוף שנקרע העור שע"ג העורף כנגד הסימנים, ממסמס קועי' פרש"י שנקרע צוארו, וי"ל שנקרע העור נגד הסי' לצד הארץ, ובב"ק קי"ו שמטי' לקועי' פרש"י שבר מפרקתו, וא"כ י"ל דאפי' לצד המפרקת אם נקרע צריך בדיקה, ובערוך קע פי' גרון, ועפרש"י חולין (יט:

) ד"ה עורף, משמע דהיינו צואר, ואם נצרף לזה סברת רש"ל דאפי' נגד צואר ממש א"צ בדיקה מדינא, הי' אפשר להקל בכנגד המפרקת עכ"פ וצ"ע:

ושוב ראיתי בתשו' מהר"מ זיסקינד ססל"ד יש עוד צד להתיר מצד ס"ס ס' הי' כנגד הסי' או לצד העורף, ויש חילוק בזה כמ"ש במהרי"ל סוף הלכות איסור חלב נבלה עכ"ל, וז"ל מהרי"ל שם וכל נקב שיש בעוף או בבהמה מחוץ בגופה ואינו מגיע לחלל הגוף ואין ריעו' בבשר או בעצמו' עד חלל הגוף כולם כשרות מלבד בצואר כנגד הסי' אין להכשיר עכ"ל. ואפילו הוא כנגד הסימנים שמא לא ניקב הושט:

וע' תשו' נ"ב מה"ת בסי' כ"ג שפסק שם להתיר וז"ל בתשו' השנית שם, מי החזיר הסימנים אחורי העורף לחוש לנקיבת הוושט, אך צריך לעיין בהניקור והקרע אם לא נכנס בעומק מן הצדדין ואם לא נראה שום ריעותא בבשר שמן הצדדים בעומק אין חשש נקיבת הוושט ושרי וע"ש והובא בפת"ש: