א

סימן שס

הגהות שנ"ב כת"י אדמו"ר הרמ"מ נ"ע על השו"ע רבינו הגדול נ"ע זיע"א בהל' שחיטה סי' א' בקו"א או"ק ב' בד"ה וז"ל הב"י כו' וכ' רמ"א בד"מ סק"י נ"ב:

קי"ט:

שם בקו"א סקי"ד ד"ה דאיסורא כו' והבה"ג ס"ל כו' נ"ב. צ"ל והכנה"ג ע' לקמן בקו"א סקט"ז ד"ה דבכה"ג ממש כ':

שם ס"ק כ"ג בסופו חסר שם:

ונ"ב עי' לקמן סי' כ"ה סקי"ב שנראה משם שצ"ל כן אבל במ"ה כלומר הרשב"א במשמרת הבית כ' דהוי ודאי נבלה:

בסי' י"ח בקו"א סק"א בצפורן פוסל * זו שבחוט זה תפסול אלא כו'. נ"ב *גם:

שם סק"ט קימה והידור כמ"ש * הובא ב"י. נ"ב:

* בהגמי"י:

שם בפירושו ס"ק כ"ה. נ"ב. [וע' ת"ש דאף לרא"ש וסיעתו לא מהני מחילת החכם דחשש איסור נמי נגעו בה]:

שם בתשובת שאלה בנדון סכינים מלוטשים. וכה"ג מצינו כמה * שנחלקו בהן כו' נ"ב * דברים:

בסי' כ"ג בפירושו ס"ק י"ב כמה חומרות משום שהי' כו' נ"ב. (בין נוגע בקרקע):

שם ס"ק כ"ה כ' הב"ח ד"ב. נ"ב ש"ך סק"ו ושם אי' ב' רש"ל:

שם ס"ק כ"ז ולפמ"ש בשם הש"ך כו' שם כדלעיל. נ"ב. ס"ק ו':

סי' ל"א ס"ק ה' בסוף הסעיף. נתמסמס מקצתו או נשאר מעט. נ"ב צ"ל אם נשאר:

סי' ל"ג נרשם שם המראה מקום סקי"ב על מ"ש בהגהת רמ"א סעיף ד' אין לו בדיקה מבחוץ וזה ט"ס אלא קאי ושייך לס"ק י"א והוא מפירש רש"י על הגמ' ר"פ א"ט. והכל סק"א. והמראה מקום צ"ל על מ"ש שם בהג"ה אפילו לא ניקב רק הפנימי כו' והוא מה שנרשם שם בשו"ע ס"ק י"ג וזהו ט"ס וכצ"ל ס"ק י"ב אפי' כו' ומה שנרשם ס"ק י"ד צ"ל י"ג כו':

סי' ל"ג ס"ק ט"ו. וסופו לינטל ת"ש עכ"ל. צ"ע ברמב"ם פ"ז ד"ו. וקרום העליון שלה קיים:

שם כ"ג או שניקבה בעץ. נ"ב. שנגפה. שם דלעיל סי' כו'. נ"ב. סי' למ"ד ס"ב:

בסי' קפ"ג ס"ק א' בהג"ה ראשונה המתחלת וכ"מ כו'. נ"ב הגהה זו וסמוכה לה עמוד ג' המתחלת והיינו כו' אינה מרבינו הקדוש המחבר נ"ע. כ"א אחיו הרב מהרי"ל הגיה כן והוסיף זה עפ"י עיונו במה"ב. כן אמר לי בעצמו. וגם הוא בעצמו ניחם וחזר ע"ז שא"ז כלל לפי דעת הרמב"ם ז"ל. וכמ"ש במה"ב. וע' בגליון הספר:

בסי' הנ"ל בסק"ג ומ"מ אף הבודקת כו' נ"ב מן ומ"מ עד מבפנים הוא ג"כ תוספות מהרי"ל הנ"ל ואינו ל' הרב בעצמו וכמ"ש הרב מפורש בהיפך בסי' ק"ץ סק"א. אלא שהרב מהרי"ל אמר שהוסיף זה עפ"י מסקנת הרב במה"ב. וצ"ע:

שם ס"ק ד' בקו"א. נ"ב. ע' סימן קפ"ג ס"ק ד' וקו"א שם שהשיג על התי"ט רפ"ה דנדה בענין בה"ח וראייתו מפכ"ה דטומאת מת לפרוזדור כו' וצ"ע שהרי גם שידחה ד' התי"ט מ"מ דע' המע"מ דף ס"א בהשגתו על הב"י סי' קצ"ו (במ"ש שהרמב"ם סובר דכל הפורזדור מקרי בה"ח דליתא שהרי בהדיא כתב הרמב"ם ז"ל ריש פ"ה ואינו מגיע עד ראשו שמבפנים כו') לא ידחו וכיון שע"כ נשאר חלק מה בפרוזדור שהוא כלפנים א"כ יפלא הגי' לפרוזדור דמשמע מיד בראשיתו ומא"ל עד בין השיניים ה"ה שנאמר עד שהאבר דש קודם גמר ביאה ואולי משום דביציאת הראש להיות טמאה לידה אינו כדי שיצא ראשו וא"כ יגיע עד שהאבר דש וברשב"ץ פ"ה משמע כד' התיו"ט:

בסי' קפ"ד ס"ק כ"א. ובס"ק כ"ד שם נתחלפו השורות ובס"ק כ"א כצ"ל או מזלפת טיף אחר טיף אבל אם פסק הדם וחזרה וראתה הרי זו קובעת לה וסת כו'. ובס"ק כ"ד כצ"ל מת הולד כו' ואם חודש העיבור עולה למנין תלוי בפלוגתא שבא"ע סי' י"ג לענין הנקת הולד כן דעת הש"ך אבל ז"א כיוון כו':

בסי' הנ"ל ס"ק כ"ב מהרי"ל סימן ר"ג. נ"ב סי' רע"ג:

שם כ"ב. נ"ג כ"ג לתחלת נ"ב כ"ב ועל"ק סי' קפ"ו סק"ח:

בסי' קפ"ה ס"ק ב' ביום ל'. נ"ב:

ו':

סי' הנ"ל סעיף ה' בהגהת ש"ע בסופו כצ"ל אפילו לא בדקה תחלה וא"צ כפרה לא הוא ולא היא:

בסי' קפ"ו סק"ח סימן קפ"ד סעי' נ"ב ס"ק כ"ב:

שם סי' קצ"ד כו'. נ"ב נ"ל קצ"ז עיין שם:

בסי' קפ"ז סק"ב כדלעיל סי' קפ"ו ורואה מחמת תשמיש שאמרו כו' נ"ב. זהו דלא כפסק מהרא"י סי' מ"ז ומהרא"י לא ראה ד' הרז"ה עכ"פ:

שם בפנים סע"א בהג"ה רמ"א ב"י בשם תה"ד. נ"ב:

סה"ת:

שם סקי"ג. דלא כהרמב"ם וגם. נ"ב. ע' בק"א שם וא"צ ספירת ז' נקיים:

שם סקי"ט חולין. נ"ב:

(ח"צ סי' מ"ו כו"פ סי' קפ"ח):

בקונטרס אחרון לא נדפסו המראה מקומות כראוי עפ"י ט"ס. וכן צ"ל. מה שנרשם שם לס"ק ט"ו צ"ל לס"ק י"ז; מ"ש לס"ק כ"א צ"ל לס"ק כ"ג; מ"ש שם לס"ק כ"ב צ"ל לס"ק כ"ד; מ"ש שם ס"ק ל"ו צ"ל לס"ק ל"ט; מ"ש שם לס"ק ל"ח צ"ל לס"ק מ"א; מ"ש שם לס"ק מ"ה צ"ל לס"ק מ"ח; מ"ש שם לס"ק מ"ח צ"ל נ"א; מ"ש שם לס"ק נ"ב צ"ל לס"ק נ"ה:

בסי' קפ"ח סק"ד ובתשו' ש"י כו'. נ"ב. ע' בל"י רס"י קפ"ח שבו"י סי' ע"ד ח"ב וע' ס"ט ריש סי' קפ"ח והכו"פ מחמיר ועיי' ס"ט סס"י ק"צ סע"ק נ"ב ובסי' קפ"ח ס"ק ב':

שם ס"ק י' (תשובת ש"י וב"י) נ"ב שב יעקב סי' ל"ז ושו"ת פ"י סי' י' ובאר יעקב:

בסי' ק"צ ס"ק י"ג סעי' ל'. נ"ב:

סק"מ:

שם ס"ד וחצי פעם רוחב שעורה כו'. נ"ב אין החשבון מכוון בג' רביעי שעורה וג' רביעי תשיעית שעורה וס"ה עולה ששים וחמשה שעורים ורביע שעורה וג' רביעי תשיעי' שעורה אלא דבאמת החשבון דכמה מרובע יתר על העיגול רביע אינו מכוין כמ"ש בפ"ק דסוכה ובפירש"י לשם:

שם ל"ב ורביעי כו' נ"ב:

שעורות:

שם ס"ק י"ט בה מהמקור תלינן האדום כו'. נ"ב:

כ"ז אות שכמו שראתה כן בבדיקה כן ממש בדמותו וצלמו (כ"ה בתשו' מע"צ שם):

שם כתם עם הלבן. נ"ב:

כתם א':

שם ומשמע שם שאף. נ"ב:

במע"צ. שם להחמיר ע"ש. נ"ב (אם אינו יודע בודאי שהמראה הטהור בא מגופה). שם סקמ"ד ע"י חיכוך כו'. נ"ב:

ע' מ"ש בסי' קפ"ח ס"ק כ"ב:

שם סקמ"ז קפ"ד. נ"ב:

קפ"ז:

שם ס"ק נ"ב (ופרישה ב"ח כו') נ"ב:

ל"א:

שם ס"ק ע"א יש מרבותי* כו'. נ"ב:

הרמב"ן:

שם כדלעיל* ב' התוס'. נ"ב:

ס"ק ס"ב:

שם ס"ק ע"ו דתלינן לעיל גבי* עד. נ"ב:

ס"ק ע"א:

בדיני חלוקה המקוה טפח על טפח* וגובה המים כו'. נ"ב. כי ו' פעמים ח"י עולה ק"ח:

שם טפחים מרווחים* ושם כו' נ"ב. ועולה ס"ה תשנ"ו טע"ט מרווחים ויותר משיעור מקוה ח"י ט' על ל"ו עולה תרמ"ח טע"ט ע"כ:

בהגה שני' במהדורא בתרא להלכות נדה סי' קפ"ג שם בד"ה ומיהו היינו כו' וכדפירש* שהלול כו'. נ"ב:

ט"ס וצ"ל וכדפ' רש"י:

שם קנ"ה א' ארוך. נ"ב צ"ל קצ"ה: