א

סימן שדמ

היו ב' שו"ב בעיר א'. ובהכנסת שו"ב הי' לא' מהם ב' שלישי' ולהב' חלק א'. ובהכנסת כתיבת תנאי' וכתובות כו' חלקו ביניהם בשוה. רק הכנסת מכירת חמץ הי' לבעל שליש א' בזה שוה בשוה עם המ"ץ. והיו כך ביניהם כעשרים שנה. אח"ז נפטר השו"ב בעל ב"ש. וקם בנו תחתיו ונטל בשו"ב ב"ש. ובמכי' חמץ לא נטל מאומה ואח"ז כמו ג' שנים העבירו הקהל ממנו שליש א'. ועתה טוען הבן הנה הכנסת מכי' חמץ היא בכלל השמשות. והי' שייך לאבי וגם לי כמותך. אך בשביל דבר מועט לא הי' רצוני להתקוטט ומחלתי לך בשביל הרחמנות שאתה נוטל פחות בדמי שו"ב. ועתה שבהכנסת שו"ב אני נוטל ג"כ רק שליש כמוך נחלוק גם הכנסת מכי' חמץ. והלה טוען שהכנסה זו אינה שייכה לשו"ב ולא לשמשות וזכיתי בה מקדמת דנא. וגם הקהל אין בכחם להפקיע ממנו זכות זה. והנה לתלות בדעת הקהל אחר רובם קשה מאד לאסוף וגם לעמוד ע"ס דעתם. ואיזה מהם יכשר להצטרף. ובקשתנו ע"פ בקשת שני הצדדי' לבאר לנו דין זה ע"פ התורה ומשנה זאת מונח המעות ביד שליש עד יגיע דברי כת"ר בקרוב:

לכאורה נ"ל אם שמשות בעל השליש א' שזכה כבר בעסק מכי' חמץ קדם לשל שמעון. ושמעון בא בגבולו. הדין עם ראובן. ואם באו בב"א י"ל הדין עם שמעון. ומ"מ איני רוצה כלל להשיב בענין זה שאיני מכניס א"ע בענינים: