א

סימן שמג

לאנ"ש דק' בוחאוו חדש. נ"י יעמדו על הברכה והשלום. אכי"ר. הנה המנהג פשוט בכל מקום שממנין מו"צ שהוא ע"ד להיות שם לעולם אם לא שנמצא בו ח"ו פיסול או אם ממנים אותו בפי' לזמן. וכ"כ בשו"ת הרשב"א הובא בב"י בא"ח סס"י נ"ג ובד"מ ליו"ד סי' רנ"ז בשם הכלבו ב' איזה תשובה שאפי' חזן אין מסלקין אותו מאומנתו אא"כ נמצא בו פיסול וכו'. אא"כ יש מנהג בפי' למנות אנשים רק לזמן וכו' עיי"ש. והובא ג"כ בש"ע של רבינו ז"ל סעי' ל"ד אם נהגו למנות הש"ץ עצמו על זמן ידוע וכו'. הרי דוקא כשיש מנהג ברור כן הא לא"ה מוקמינן לי' אדינא שאין מסלקין אותו מאומנתו לעולם. וכיוצא בזה איתא ריש ב"ב וכן בגינה מקום שנהגו לגדור וכו' ופי' בגמ' דה"ק דסתמא כשאין מנהג מבורר דיינינן לי' כמקום שנהגו לגדור כו'. וגם בלא"ה סוגיית הפוסקים בכל מקום שאין מנהג ברור מוקמי' לי' אדינא. וכש"כ שלענ"ד גם המנהג מסייע להדין שאין לסלק מו"צ בכדי:

וכן מבואר להדיא בד"מ ליו"ד סס"י רמ"ה ובש"ע שם בהג"ה ב' תשוב' הריב"ש סי' רע"א וז"ל. מי שהוחזק לרב בעיר כו' אפי' מעצמו כו' אין נוטלין ממנו לתתה לאחר אפי' לגדול ממנו כו' אא"כ הוא ע"ה והאחר ת"ח כו'. וכ"ש אם הרב הראשון נתמנה עפ"י צבור שאין מורידין אותו כו'. עכ"ת דבריו בקצרה. ועוד שבכתב התמנותו אינו מבואר זמן כלל. ואי לזאת גדלה התמיה בעיני על שרוצים לסלק זה התלמיד חכם ובקי בהוראה וד"מ כידוע לי ברור. בחנם על לא פשע משום שנזדמן להם קרוב. חלילה. לא תהא כזאת בישראל ושערי אונאה לא ננעלו וכו'. וראוי להם להשליך מחשבה זו חוץ. וקרובם ראוי להם לחזקו ולאמצו מכיסם ולא בעסקים כאלו. ולשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב. וראוי להם להחזיק להמ"ץ הרב מוהרי"ב ש' בכבוד ולחזק שכירותו שיהי' לו תמידין כסדרן כנהוג בכל תפוצות ישראל. לשון הרמב"ם ז"ל פ"ג מ"ה סנהדרין דין ח' מי שאינו חכם בחכמת התורה כו' אע"פ שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות ה"ז שהעמידו עובר בל"ת שנא' לא תכירו פנים במשפט כו' עד כאלו נטע אשרה. עכ"ל. וכש"כ וק"ו שאיסור גמור להוריד את זה המ"ץ המוחזק ביודע ובקי באו"ה וד"מ ולהעמיד את זה אהובי וידידי אע"פ שיש בו טובות אחרות וכולו מחמדים. שהרי ספק גדול לענ"ד אם בקי בנגלות מאו"ה וד"מ אשר צריך לזה שהות רב ועיון בתחלה והאמת שמאד קשה עלי לכתוב דברי אלה אשר באמת אני אוהבו מלו"נ. אמנם מתירא אני שלא לומר מה שבלבי. אמנם אם ברור להם שהוא בקי באו"ה אזי אין עליהם רק איסור מלהוריד המ"ץ. ויוכלו לפייסו בדבר שבממון. ומכתבי זה יהי' רק לו לבדו ולא להראותו כו'. רק כשיהי' אין ברירא יוכל לגלות לידידינו ר' משה עצמו אשר לדעתי הוא מעביר הדרך על הרי"ב נ"י. ולא יעשה כן. כמדומה לי שישמע לדברי. אכן אם ח"ו לא ישמע. אזי ההכרח לגלות לצנועין מכתב זה כו':

ידידם אה' דו"ש מלו"נ מנחם מענדל