א

סימן שכח

שאלה [אחר ההשתנה מרגשת כאב גדול וכשמקנחה מוצא' על העד ויש לה וסת קבוע]:

[תשובה] שאלתו ותשובתו הגיעני. והגם שאין לי פנאי כלל להשיב. אעפ"כ כדי לטהר אשה לבעלה באתי להשיב בקצרה. והנה במה שחלק הס"ט סי' קצ"א סק"ד על הצ"צ (עם היות שמצאתי ג"כ בתשובת ושב הכהן ססי' ל"ב דס"ל ג"כ שאין להתיר בנמצא אחר מי רגלים לחוד אפילו היכי שמרגשת כאב אפילו בשעת מי רגלים. נראה דלא כתב כן רק לחלוק על סברא ראשונה שברמ"א בהג"ה דמתיר כה"ג גם בלי בדיקה דמהרי"ו. אבל בצירוף הבדיקה דמהרי"ו ודאי שאין להחמיר) דהיכא שלא ראתה דם רק אחר מי רגלים סגי בכאב שאחר מי רגלים. להתיר ע"י הבדיקה שכתב רמ"א. נראה שיש לסמוך ע"ז למעשה כשהכאב סמוך ממש להטלת מ"ר ותיומ"י מצאה דם דאיכא נמי ידים מוכיחות שממי רגלים בא. כעין מ"ש תוס' ורא"ש (רפ"ט) דנדה מדלא חזאי קודם כו' הביאם אאזמו"ר הגאון ז"ל רסי' קצ"א. והנה הס"ט הביא ראיה לדבריו מתשו' ח"צ. ומ"מ נראה לעשות הבדיקה דמהרי"ו שברמ"א באופן היותר נאות והוא ע"ד שכתב אאזמו"ר נ"ע בתשו' שנדפסה בספרו ריש הלכות נדה שתכין לה קנה דק ארוך כו' יעו"ש עד כל זמן שהיא משתנת. ואח"כ תקנח עצמה יפה ממי רגליה ותוציא המוך אם נקיה היא כו' וכמ"ש ברמ"א. ואזי יש לפסוק כמ"ש רמ"א ואם בדקה עצמה כן ג' פעמים כו'. ונידון ספורים לפנינו כאן אין חשש לכולי עלמא כמ"ש מע"ל מאחר שאינה רואה רק בשעת עשיית צרכיה. ושאר כל בדיקותיה הם נקיים כמו בכל הנשים. הרי יוכל להיות לה ספורים לפנינו בז"נ כבשארי נשים. ומה שהיא מוצאה בשעת עשיית צרכיה מאחר שע"י הכאב והבדיקה נתברר שממקום מי רגלים בא אינו מבטל הספורים וכענין מ"ש בגמרא פרק בנות כותים (דל"ו ריש ע"א) אלא ללוי כו' ופרש"י ואפילו תראה כו':