א

סימן שכג

בתשובת מ"צ סי' נ"ט. אשה שבדקה עצמה תוך ג' ימים של ז"נ בעד שאינו בדוק. ומצאה עליו כתם פחות מכגריס. ופסק שתולה בכינה. ודעת הס"ט דבעגול תולה. אבל במשוך אפילו בפחות מכגריס אינה תולה (ס"ק ס"א) וכן עיקר. כיון שבלא"ה יש מחמירים במשוך. עיי' בשו"ע של רבינו בס"ק ע' להרמב"ם. ואשה שלקחה קצוות מכתונת שלובשת ובדקה עצמה בלי ראות תחלה. אם אותו מקום של הכתונת בדוק תחלה (שם וס"ק נ"ה) וכ"ז בדלא ארגשה אבל בארגשה יש להחמיר. (משמעות הס"ט). ונ"ל דאחר ג' ימים הראשונים יש להקל בעגול. כיון שיש מקילים אפילו בעד הבדוק שהניחתו תחת הכר. ואע"ג דמשמעות רבינו בס"ק ס"ה להחמיר כהב"י. מ"מ עד שאינו בדוק קיל מיני' טובא. דהא במשוך טהור להשו"ע. והכי קיי"ל לדינא. וכן יש מקילים בו אפילו יתר מכגריס עב"י. ואע"ג דלא קיי"ל כוותייהו. מ"מ יש להקל בו יותר עכ"פ מבעד הבדוק שהניחתו תחת הכר לענין דארגשה. אבל במשוך יש להחמיר כיון שיש מחמירים בלא"ה כנ"ל: