א

סימן שיח

עתה באתי על של תורה. היות כי איש א' ממחנינו דוחקני להורות לו בדין אשתו שנעקר מקורה ונפל לביה"ח ומוציאה דם על העד ואומרת שמרגשת נפילת החתי' ואז מוצא דם וא"י להבחין אם הוא הרגשת נפילת החתי' או הדם. כי בשעת נפילה כאב לה. ואף גם כי הכו"פ ורבינו ז"ל מקילים בזה אם רואה שלא בהרגשה. מ"מ במעיל צדקה פסק להחמיר וגם בס"ט כ' טוב לפני האלקי' ימלט מזה. ומ"מ במקום עיגון אין ברירה כי קשה גירושין. ובאמת שקשה מאוד היות כי כל הבנין מיוסד עפ"י הר"ש לבד. אך כבוד אאזמו"ר נ"ע כתב דגם להתוס' והרמב"ם אפשר דמודו כיון דאין דרך ראיי' בכך. ולא הבינותי כיון דלרש"י ה"ט דאין דרך ראיי' בכך לחוד לא מהני אלא א"כ יש הפסקה וחציצה ג"כ דהא לר"ז דאין דרכה לראות דם בשפופרת. אעפ"כ לא ממעטינן לי' רק משום בבשרה שלא יהא הפסק אלא דבדרכה בכך אפי' הפסק לא מהני. וכן י"ל להתוס' והרמב"ם. א"כ מה יתן ומה יוסיף לנו שאין דרך ראיי' בכך מ"מ ליכא חציצה וא"א למעוטי מבשרה לשיטתם. והן המה רוב הפוסקים היינו שיטת רש"י. ושיטת תוס' ורמב"ם. ושיטת רמב"ן ורשב"א. בשגם דקשי' אפי' להר"ש. ומצאתי קושי' זו בחי' הס"ט על נדה מהא דאמר ר"י (דמ"א ע"ב) עד שיצאת מדוה דרך ערוותה ולפי' הרא"ש תיפוק לי' דאין דרך ראי' בכך. והוא ז"ל ישב דר"י ודאי פליג באמת. אדרבא דמסיק דכ"ע אין דרך כו' מדאמר המפלת חתיכה קורעה כו'. ומ"מ דוחק דתלמוד ערוך (שבדמ"א) יהי' שלא עפ"י הלכה וכ"ש דר"ל פליג אדר"י ומטמאה אפי' דרך דופן כו' וגם שבנ"ד אין ברור שרואה שלא בהרגשה כנ"ל אלא שאין כאן הרגשה ברורה ג"כ. אך יש קצת מעלה שמרגשת כאב והקיל בזה בצ"צ. לכן גודל בקשתי מיני' דמר לכתוב לי דעת תורה למעשה ולהלכה. ואני השבתי להאיש הנ"ל שאני מצפה על מכתבו דמר: