א

סימן שח

מצאתי תשובה אחת בכת"י למרן הגאון מוהרמ"מ בנדון רואה מ"ת. שבדקה עצמה ומצאתה מקום א' שכואב לה ביותר ושם מצאה דם. אבל בשאר חו"ס לא מצאה כלום. וזמן רב שנתחדש אצלה שיש לה גיד בפרוזדור המוציא דם. וקרוב הדבר שהיה לה זה מכבר. והאריך מרן לבאר שזה נקרא מכה שידוע שמוציאה דם משום דכיון שיש שם מכה ומצאה דם על העד בנגעה באותו המקום. והביא ראיה מהח"צ סי' מ"ז שכ' בנוגעת במוך שבראש המכחול במכה ומוצאה דם ה"ז נקרא מכה שידוע שמוציאה דם... חקר שם עוד אם לטהרה עכשיו בלא ספירת נקיים וטבילה כיון שכשראתה ג"פ מחמת תשמיש עדיין לא נולד לה אז שהיה לה מכה ושמוציאה דם רק עכשיו נודע לנו ע"י בדיקת הנשים א"כ א"א לטהר הדם למפרע שרמ"ת דדלמא עכשיו נתהוה המכה. והביא ראיה מפרק א"ט הוגלד פי המכה בידוע שג' ימים קודם לשחיטה. הרי אפי' הוגלד פי המכה לא אמרינן דהיתה כן למפרע רק עד ג' ימים. ופלפל שם הרבה אי אמרי' דניזיל בתר השתא להחזיקה כך למפרע. אלא דמ"מ לענין שלא לאוסרה על בעלה מחמת שראה ג"פ מחמת תשמיש שהוא רק איסור דרבנן משום וסתות אחר הטבילה היה נראה להקל... כתב שם עוד דיש לצדד דהוי תרתי לטיבותא נגד חדא לריעותא. ולזה לא צריכינן כלל לרוב נשים אין רואות בשעת תשמיש אלא מכיון דהרי מכה לפניך ואשה בחזקת טהורה הרי תרתי לטיבותא נגד חדא חזקה דמתחלה לא היה בה מכה. ונלמוד מתרתי לריעותא דמקוה דכודאי משוי' לה לחומרא ה"נ בתרתי לטיבותא דנקל מהאי טעמא. וכתב שם דקולא מחומרא לא ילפינן וגם שיש לחלק קצת: