א

סימן שה

ע' נ"ב קמא דף מ"ג דשפופרת ל"מ רק ברמ"ת משום ממ"נ כו'. אבל ברואה שלא מ"ת ל"מ דאף דתמצא מהצדדי' י"ל כותלי ביה"ר העמידוהו. ולכאורה משום ממ"נ א"כ נתרפאה צריכה ז"נ. וא"כ לפמש"ר דבמוצאה מצדדי' א"צ ז"נ עכצ"ל דל"א כותלי ביה"ר העמידוהו. אך י"ל דדוקא בהוחזקה רמ"ת. א"כ כיון שהוחזקה וגם מצאה אמרינן דעכשיו בא ע"י השפופרת. אע"ג דוסתות דרבנן כו' הא כ' רבינו מדלא חזאי קודם כו' אמרינן התשמיש גרם. אלא דאעפ"כ אמרינן דלהבא אין לחוש שיגרום כו'. ועמש"ר בסי' קצ"א סק"ט סק"י דמהני שפופרת לרואה במ"ר והיינו כשתטיל מ"ר כו':

אמנם אם יש לה מכה בביה"ח. תוכל לידע אם מכתה מוציאה דם ע"י בדיקת שפופרת. כמש"ר ד"ט ע"ג בפי' ד' הרשב"א לפ"ד רמ"א והח"צ וכו"פ קפ"ז ס"ק ה' פי' בע"א. ורבינו כ' ולא חיישינן כו'. והנו"ב הביא בשם רשב"א דדרך הדם להתעכב בביה"ח וכ"מ בתוי"ט פ"ב מ"ה. לפ"ז ד' הרשב"א יפורשו כהח"צ. אכן זה דוחק. ובמהרי"ו סכ"ה כ' מה שייך הכא לבדוק בשפופרת כו' וכוונתו כשלא תטיל מ"ר:

אך אם אין לה מכה בביה"ח רק שמוצאה תמיד בבדיקת עד לא שייך כלל שפופרת. ומיהו אפשר אם תרחוץ או"מ היטיב ואח"כ מיד תעשה בדיקת שפופרת ותמצא מהצדדים אולי הוה בדיקה שהצדדים מוציאים דם. אך מה בכך י"ל דמקרה הוא. וע' תשו' זכרון יוסף סי' י"ב:

מש"ר בסי' קפ"ט סקמ"ב משום עונה בינונית. לפענ"ד כמ"ש הס"ט ס"ק י"ג דהכא א"צ לחוש כו':