א

סימן ש

ע' ש"ע סקע"ח כבנין היכלות כו' והראב"ד כ' א"י מהו. וי"ל דדומה למ"ש בש"ע סקמ"א ס"ח. וכן ראיתי במגד"ע פי"א העלה בשרש הדין ממ"ש. וע"כ לכאורה צריך לשנות מעט עכ"פ שאם הי' במושבם ג' יהיו כאן ד' או ה'. ובתשו' הרדב"ז בלשונות הרמב"ם סי' רנ"ז העלה שהוא ממ"ש בספרי כגון תרטיראות כו' וכ' שיש לדחות דלא משמע שלא יבנה כאותם מקומות אלא שלא ילך למקום קבוצם. ברבות נשא פרשה יוד דרל"ו ג' ע"פ ואבדיל אתכם מן העמים ויקרא כ' כו א"ר לוי כל מעשיהן של ישראל מובדלין מן האומות בחרישתן כו' עד ובתגלחתם ופאת זקנם לא יגלחו ובמניינם כו' ולא נזכר בלבושן. א"כ לכאורה ראי' שאין חיוב שיהי' היהודי מובדל בלבושו. וברבות פ' תבא רצ"ח ב' מה השמן הזה אינו יכול להתערב במשקין אחרים אף ישראל א"י להתערב בעובדי כוכבים שנאמר ואבדיל אתכם כו' ור"פ ואתה תצוה מסיים שנאמר ולא תתחתן בם. א"כ העירוב היינו חתנות ושא"י להתערב היינו ולא תתחתן בשה"ש רבה ס"פ חכו ממתקים הובא ג"כ מאמר ר' לוי שבפ' נשא והוסיף איזו דברים. ולא נז' לבוש. ועיין עוד מענין ואבדיל באסתר קכ"ו ב בפסוק בחודש הראשון. ובפ' קרח קרוב לר"פ דף ער ע"א יכולים אתם לערב יום ולילה כו' כך הבדיל ישראל כו' ואבדיל כו' וכך הבדיל אהרן שנאמר ויבדל אהרן להקדישו בד"ה א סי' כ"ג י"ג ועיין מזה פ"י דפסחים קד ע"א פ"ה דגיטין נט ב הוריות יג"א רבות ר"פ שמיני קעז ב. נשא פ"י קרוב לס"פ רמא א. קרח דע"ר ע"א. במדבר פ' ד' ריח א. מפסוק ויתערבו. רבות תשא פמ"ו מד סע"ג:

להעיר מציצית משום וזכרתם בלבוש וכ"א ציצית בבגדו ס"פ שלח. מפסוק בכל עת יהיו בגדיך לבנים בש"ע ס"ח סי"א. באיכה ס"פ שמעו כי נאנחה בענין כי אתה עשית ג"כ נזכר החתנות. בין שבת ליו"ט נק' הבדלה ושנוי בגדים בגמ' לא ילפינן מזה. שבת קי"ד וי"ל בשבת לא כתיב הבדלה בהדיא שבועות יח ב: