א

סימן רצז

שאלה אם מותר לישראל ליתן שט"ח לישראל חברו עבור לוה ישראל על הקרן עם הרבית שבדרך היתר ועכ"פ על הקרן לבדו:

הנה דין זה יש ללמוד מן הגמ' דע"א אבל אתה נעשה לו ערב דמקשינן התם וכיון דדיני דנכרי דאזיל בתר ערבא (אינו תובע אלא את הערב) איהו ניהו דקשקיל מיני' רביתא (ערב זה הלוה מן הנכרי וחזר והלוה לישראל) אר"ש כגון שקיבל עליו לדון בדיני ישראל (יתבע מן הלוה תחלה וכשלא ימצא אצלו יגבה מן הערב והשתא אין הערב לוה מתחלה הילכך כי פרע לנכרי ההיא שעתא הוא דאוזפי' לחברי' ומאי דאוזיף לי' שקיל מיני') עכ"ל הגמ' ופרש"י שם בפ' הריבית. ולפ"ז אין היתר בקבלן כי אז גם בדיני ישראל יוכל לגבות מן הערב לכשירצה תחלה וא"כ כשהערב משלם הרבי' הרי הוא בעבור עצמו שמשעה ראשונה הי' יכול לתבוע וכי הדר שקיל מיני' דישראל הוי רבית ואין היתר אלא בערב דייקא שאינו יכול ליפרע מן הערב תחלה אא"כ אין ללוה וכדאי' בג"פ דקע"ה. ואז חל החיוב על הערב בשעת פריע'. וא"כ מאי דאוזיף לי' שקיל מיני'. וכ"כ הב"י סי' ק"ע לשיטת רש"י. ונמצא למידי' מזה דין הראשון דאסור לישראל ליתן שט"ח עם היתר עסקא עבור ישראל חבירו הגם שהוא לוה בעצמו ונתן זה רק לערבו'. ואפי' גם אם נותן גם ח"י שלו. דמ"מ אע"פ שהראשון שהוא הערב נותן למלוה בדרך היתר כשחוזר ונפרע מן הלוה הוא רבית מאחר שהי' המלוה יכול לגבו' מן הערב משעת חתימת ידו כו'. ולכן הדין השני' כשנותן שט"ח על הקרן לבד לכאורה הוא דבר פשוט להתיר דהא הערב אינו נותן רבית וגם אינו נוטל מן הלוה. כ"א שהלוה שהוא... נותן למלוה הראשון בדרך היתר. וכן יש לדקדק ממ"ש בהג"א פ' א"נ שם ישראל שנעשה ערב לישראל עבור הנכרי עבור הקרן והרבית הקרן יתן לו ולא הרבית כו'. וכ"ש שמותר בשאינו ערב כ"א עבור הקרן. וה"ה כשערב עבור ישראל הלוה דרך היתר:

אמנם בתחלת העיון יש סברא ג"כ לאסור והוא משום רבית מוקדמת בהיות נודע דאסור לומר אלויך מנה ע"מ שתתן עשרה זוז לפלוני אע"פ שאינו חייב לו ור"ק הוא כמ"ש הטוש"ע יו"ד סי' ק"ס סי"ד. וא"כ זה הלוה מקדים ונותן על עצמו היתר עסקא להמלוה בשביל הערב שעי"ז ירצה המלוה להלוות להערב כדי שמחמת זה יתן לו הערב הלואה זו אח"כ. ואפי' לפמש"ש הש"ך סעי' י"ג ב' הב"י דמותר לומר לחבירו הילך י' זוז והלוה לפלוני ואפי' פייסו הלוה אח"כ. שאני הכא דנותן לו הלואה ממש והוי רבית מוקדמת לכאורה. אמנם אחר העיון אין הנדון דומה לראי' והיתר גמור הוא. דשאני התם שנותן זה לחבירו עשרה זוז ע"מ שילוה לפלוני כו'. משא"כ כאן שנותן לו היתר עסקא. ואילו נתן העשרה זוז להמלוה שלו ממש שהוא הערב הי' מותר. א"כ כ"ש וק"ו כשאומר הערב תן העשרה זוז ע"ש המלוה שלי שאני חייב לו. ואפי' אם לא הי' חייב לו יכול הי' לומר התחייב א"ע חוב זה לפלוני מרצוני. וכ"ש כאן שחייב לו מדר' נתן שיכול לומר לו תן לו ה"ע וגם על הקרן אם תסלקנו מחוב זה. ואם לאו תסלק לי' הקרן ואני אסלק זו. והיתר עסקא שהיית צריך לי' ברצוני תן להמלוה וק"ל:

ומעתה יש לעיין בדין הראשון שביארנו איסורו לפרש"י מהו לפי שיטת הרשב"א שבב"י שם סי' ק"ע דבערב שלוף דוץ הוא דאסור הגמ' אבל לא בקבלן שיכול המלוה לתובעו ממי שירצה. וכ"ד הב"י שם בש"ע לפסק הלכה בדיעבד. וכאן הרי לכאורה הוא ג"כ רק קבלן אלא שהוא קבלן בשטר והמלוה הוא בע"פ. וכמ"ש בב"ב דקע"ה שאין הלוה פטור מהמלוה אלא כשנשא ונתן ביד כו'. וגם לפמ"ש הרא"ש שם דז"א אלא כשהלוה נכנס עמו בטענת הלויני ה"ה הכא מיירי שהלוה נכנס עמו בבקשת הלואה. אמנם באמת אין הנדון דומה דשא"ה דהמלוה הוא נכרי. וכיון שבע"ק אין הרבית עולה אלא על הלוה מש"ה מותר לפ"ד רשב"א. משא"כ כאן רבית או שהמלוה נוטל מן הלוה רבית או שהערב נוטל ממנו רבית ודוק. אך באם ששניהם נותני' היתר עיסקא יש להתיר לפי שני הדעות לכאורה. דגם לפ"ד רש"י אע"פ שהרבית עולה על הערב הנה הוא חוזר וגובה ממנו ע"י היתר עיסקא שנתן הלוה למלוה שהמלוה מחזיר לו אח"כ. אלא דבעינן שיחזירם לו המלוה להערב ויגבה במצותו. משא"כ לפ"ד הרשב"א אין מהצורך שיחזור לו המלוה להערב את הה"ע ושיגבה במצותו כי ממילא ומאליו החוב חל על הלוה. וכ"ש מה שפרע הערב להמלוה פרע בשביל הלוה שנתן ה"ע להמלוה. כי עד שעת הפריע' הוא כל החוב על הלוה כנ"ל. וא"כ מאי דאוזיף לי' פרע מיני' וכמ"ש רש"י לענין ערב. שכ"ה גם בקבלן לרשב"א היכא שהמלוה קבל מן הלוה ה"ע ודו"ק. ולענין הלכה כבר פסק הב"י דלכתחלה מורין כדעת רש"י:

שוב עיינתי הפלפול של הנה"כ עם הט"ז סי' ק"ע סק"ה ול"מ לדעת נה"כ שם דמותר כשהישראל ערב בעד הקרן. אלא אפי' לדעת הט"ז דאוסר כשישראל ערב עבור עכו"ם. שא"ה כשערב עבור ישראל הנותן שטר עסקא דגם לדידי' הי' מותר לקבל כנ"ל. ובענין הדין של הט"ז עם נה"כ שם בבל"י כ' כדברי נה"כ. והיינו משום דדמי לסעי' י"ג שבסי' ק"ס דמותר לומר הילך ותלוה לפלוני. ופי' שהלוה אינו עושה איסור כו'. ואי משום שאסור להלוה להזכיר שפלוני יתן כמ"ש הט"ז. הנה כוונת הש"כ דבאמת לא יזכיר זה הערב כלל רק שאומר שערב עבור הקרן ולא יותר: