א

סימן רצה

[נידון] הדין המבואר בש"ע יו"ד סי' קסט סכ"ג ועכו"ם שאמר לישראל כו' ובש"ך שם סק"ע אבל אם אמר לי' פליגנא לך בריוח כו'. וע' מזה בבעה"ת שמ"ו סוף חלק ז'. ונלע"ד דגם להאומרים דליתא תקנה שיהי' מותר. והוא ע"ד הא דאיתא במס' פאה פ"ה גבי מ"ש המקבל שדה לקצור אסור בלקט כו' א"ר יהודה אימתי כו' אבל אם אמר לו שליש מה שאתה קוצר שלך מותר בלקט כו' משום דאז לא זכה במחובר כלל רק כשיתלש. וה"נ אם אמר ששליש הריוח שייך לו אסור להאומרים דזכה בו משעת הלואה. אבל אם יאמר לו ששליש הריוח שיגבה מהלווים יהי' לו א"כ לא יזכה רק אחר שיגבה אבל כ"ז שהריוח ביד הלוה אין לו זכות בו לכן י"ל דשרי לכ"ע:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.