א

סימן רסה

בעז"ה יום ד' א"ח אה' ידידי הרב המופלג מ' נתן נ"י. כבר כתבתי לך מוויטעפסק. ונדון בקשתו להשיב על דין מ"ז בכוליא. האמת אגיד שהכינותי למעל' מכתב תשו' באריכות ולא נזדמן עם מי לשלוח קוה"פ והנחתיו תוך ספרי' וחפשתי למצוא כעת ולא מצאתי בשום אופן. ע"כ אכתוב בקצרה. נדון כיס פשיטא דלא בעי' זה בכוליא. כמבו' בת"ח כ' פ"ט סי' ה' להדיא. וכ"מ ממ"ש בסי' מ"ד ס"ב בהג"ה. ואפי' כו' בשלחופית מכלל דבלא שלחופית פשיטא דכשר. ונדון מלוחים ומרים עם היות שבאחרונים סי' מ"ד לא נמצא שחקרו מזה. אך מדברי השמ"ח רס"י ל"ז וסי' ל"ו סי"ח יש ללמוד להדיא דבעי' מתוקי' דוקא שכ' או מלוחים כו' והב"א כ' או מרים. דהא דין כוליא הוא שוה עם ריאה בענין עכורי' וסרוחי' להרי"ף ופשוט הוא. וא"כ כמש"ש גבי ריאה להרי"ף כמ"כ הוא בכוליא לד"ה. והנה מקור ד' השמ"ח נ' שהוציא כן מהז"ט וספרו אין בידי. ואע"פ שלדין יש תשו' שלפע"ד אין ללמוד כוליא (או בועא יחידי' בריאה לרי"ף) מדין שכ' מהרי"ל ומהרי"ו גבי סמיכי ומעל"ע ושפולי. דהתם בסמיכי לא נז' היתר בגמ' גבי מ"ז. אלא שהם ר"ל דמ"ז לאו בועא הוא דבועא היינו מוגלא דייקא כמ"ש הרא"ש (וזהו עיקר טעמם). אע"פ שכ"כ התוי"ק סי' ל"ז סק"ב באריכות (יש לי ראי' מד' מהרי"ו מש"ש וי"א כו' דוק ותשכח ). וא"כ כל שהמים אינן יפין אין בכחינו לומר דלא נק' בועא. דדוקא אמתוקי' י"ל כן משום דאינו לקותא כמ"ש השמ"ח סי' ל"ז. ובודאי דמים מרים או מלוחים הוי לקותא כמ"ש ביש"ש פא"ט סי' ל"ז שמכלין ומבלין הסמפונות וכו'. וכיון דהוי' לקותא מנלן דלא נק' בועא. וכ"ש בשפולי ומעל"ע דמטריפין אמרו סתם בועא והם רוצי' לחדש דמ"ז לא נק' בועא ע"כ אין בכחינו לומר כן אמרים ומלוחים כיון שהוא לקותא עכ"פ. משא"כ בכוליא שההיתר נז' בגמ' מ"ז וצלולים להיתר. והאיסור בעכורים וסרוחים. וא"כ מנלן להוסיף מרים ומלוחים הרי אין מוסיפין על הטריפות. וכמ"כ בבוע' יחידי' בריאה להרי"ף י"ל דבמ"ז כשרה אע"פ שהן מלוחין ומרים דלא גריעא ממוגלא. ואע"ג דבכוליא מוגלא טרפה מ"מ מנלן לומר כן במלוחים הרי אין מוסיפין כו'. ע' בית אפרים סי' ל"ו ס"ק צ"ט. ולא משמע כן בש"ך סי' ל"ז סקט"ו. ולפמ"ש בתשו' פנ"י חי"ד סי"ב בטעם המכשירין מ"ז בסמיכי דמ"ז לא נק' בועא כ"א שלחופית. א"כ י"ל דמש"ה בעי' דוקא מתוקי' בסמיכי שהן רגילין להיו' בשלחופי' ואין נק' בועא. משא"כ מלוחי' ומרים שאין רגילין להיות בשלחופי' נק' בועא. וכ"ז אינו שייך רק לענין שלא יהי' נק' בועא. אבל בכוליא דלא קפדינן אהא. ומש"ה לא בעי' שלחופית כנ"ל. י"ל דה"ה דלא בעי' מתוקי' רק שיהיו צלולים היטב. והנה ד' הפנ"י א"ש טפי מד' הש"ך סי' ל"ז סקט"ו. דלהש"ך ק' אמאי לא החמירו בכוליא. דהא הר"פ כ"כ בכוליא. אלא שכ"ז הוא להלכה אבל למעשה אין בידי לסתור פסק של השמ"ח ושגם הב"א והל"ש הסכימו עמו ולא ערערו עליו בזה. גם לא מצאתי בפי' חולק עליו בזה ולהחמיר שומעין בשל תו' :

ויקבל החו"ש מאדה"ש אה' ד"ש מנחם מענדל גם אפשר שדין זה תלוי בפלוגתת רש"י ותוס' ד' מ"ג א' גבי יפלח כליותי. דלפרש"י י"ל דכל לקותא ט' בכוליא. וכ"כ הת"ד סי' י"ג. וא"כ י"ל דה"ה מלוחי' ומרים ט' דהוי לקותא. משא"כ להתוס' שיש לקותא דכשרה י"ל דמלוחי' ומרים ג"כ כשר אע"ג דהוי לקותא. דעת יש"ש סי' פ"ז צ"ע אמאי נטה מהעיטור בענין שינוי מראה. וצ"ל משום שנ' דלא מסתבר שדם יהי' עדיף מעכורי' כו'. א"כ י"ל כמ"כ אמלוחי' ומרי' דמקרי לקותא דמיטרפא בפא"ט דמ"ז גבי ריאה כמ"ש הב"ח סי' מ"ד בפי' ד' העיטור: