א

סימן רנז

מורנא דמ"ט א' הג"א בסי' כ"ח כ' מורי כו'. בש"ג כ' ריא"ז כו' תוך הנקב כו'. בה"ג דע"ו ב' ריאה דאית בה מורנא כו' משמע אע"ג דלא נקיב. וזה תמוה ועש"ך ס"ק י"ח ונראה דה"פ שיש כאן ריאה נקובה כו' הרמב"ם פ"ז הט"ו תולעת כו' והרי הריאה נקובה כו' סה"ת סי' י"ד אם תולעים יוצאים מריאה כו'. בערוך ערך מראנה. תולעת של בהמה שנמצאת חיה במעיה כו'. סמ"ג עשין ס"ג דל"ו סע"ד ומסיק התלמוד שתולעים הנמצאים שיוצאים מן הריאה כשירה כו'. רי"ו נט"ו אות ו' דצ"ט ע"א. תולעת שיוצא מן הריאה כו'. וע' שו"ת גבעת שאול סי' פ"ה שנשאל על בועא שיש בריאה ובתוך הריאה תולע מה דינו. והשיב דהיכא דליכא נקב בבועא פשוט הוא להתירא כו' וע' בפמ"ג בשפ"ד סי' ל"ו סס"ק י"ח עוד אומר לך כו' דמראין הדברים שתולע נקב וקרום העלה כו'. זה אינו מוכרח דמאחר דתלינן הנקב הודאי במורנא משום נשחטה בחזקת היתר עומדת. מדוע כשאין נקב ניחוש שמא ניקב וקרום העלה. ואדרבה אם כבר ניקב הי' יוצא התולע לחוץ ולא הי' חוזר לפנים עד שגם יעלה קרום על הנקב. ומ"ש או דלקוי הוא כ"כ וסופו ליפסק. ג"כ צ"ע. ע' בכנה"ג בהגה"ט אות י"ט ך'. בעצי לבונה מדין מאסלינצעש. וע' מדינו דהפמ"ג בפרי תבואה סעיף נ"ה וברא"פ שם ס"ק ס"ט שהוסיף חומרא ואין דבריו מוכרחים: