א

סימן רנד

[מקיזין דם בבהמות מצוארם סמוך לסימנים ויש קצת בשר המפסיק] לכאורה יש להעיר בזה מכמ' מקומו'. הא' גבי סירוס התרנגול סי' מ"ו דכ' הפר"מ בש"ך סק"י דהעולם אין חוששין וסומכין דכיון שהוא אומן. הב' גבי נגיחת הבהמו' בסי' מ"ח אף שנעשה זולא"ך מתירין החלב וכ"כ אאזמו"ר ז"ל בתשו' בזה להורו' להקל כמ"ש בל"י בזה. וי"ל דלענין היתר החלב יש להעמיד טפי אחזקת כשרו' דאע"ג דבריעו' מחיים מחמירין היינו משום דבהמ' בחיי' בחזק' איסור עומדת כיון שאינה זבוח' ולא כן החלב דהתיר הוא. א"כ גם לגבי ריעותא דמחיי' מוקמי' אחזקה (ועש"ע רבינו ז"ל סי' כ"ד סס"ק ל"ו דל"ח סע"א שחילק כן גבי ספק חשש עיקור בין הבהמה עצמה לחלב וביצים). הג' מנוצות שנמצאו סמוך לצוא' ע' ת' א"ש. הד' משום דאומן היא מסתמא בקי הוא שלא יזיק שהרי אפי' במומר א"נ לתיאבון בודק סכין ונותן לו ול"ח שמא ידרוס כו' דחזקה על בן דעת שאין קלקולי' יוצאי' מתח"י כמ"ש רשב"א בתה"א ה"ה גבי שור שמפילי' אותן לשחוט ל"ח לר"א כו'. וה"נ כיון שמקיז בכוונה מסתמא זהיר. וגבי ע"א נמי אפי' אמנקיותא קפיד עס"י ס"ט וכ"ש הכא. ובבכורו' פ"ה תנן יקיז כו' אלמא דהיו רגילין להקיז לבהמו'. ואם באנו לחוש משום נקיבת הושט הו"ל נבלה וא"כ הוי כמו ס' בשחיטה. ע"ז י"ל דהא גבי ס' קני' ס' שונרא אימר קניא מקילין בשהספק בוושט ג"כ עכו"פ סי' ק"י: