א

סימן רמט

מכתבם ע"י המוכ"ז הגיעני נדון השו"ב. והגם כי דברי הה"ג בעל פתחי תשובה שי' ומה שהסכים עמו הה"ג מהר"א מווילקאמיר שי' א"צ הסכם דידי. עכ"ז אמרתי ג"כ למלאות רצונם להשיב כי נכון לפע"ד ג"כ. והוא כי הנה משורת הדין פשוט שאף החשוד בכתיבות סת"ם אינו חשוד לדין שו"ב כמו שהחשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות. ספ"ד דבכורות (דף ל). משום שיש במעשרות צד חמור אף שגם בשביעית יש צד חמור וכמו שביאר הרמב"ם בפה"מ. ובחיבורו פ"ח מהלכות שמיטה ויובל ה' ט"ו. וא"כ פשיטא שאיסור טרפות יש בו צד חמור דהא זהו ל"ת. אף את"ל שבאיסור כתיבות תו"מ יש ג"כ חומר בצד אחד יותר מצד ביטול מ"ע בכל יום ואיסור ברכה לבטלה. מ"מ יש באיסור טריפות ג"כ עכ"פ צד חמור יותר. ועמ"ש התוס' בחולין (דף ה') ד"ה צדיקים דדוקא במידי דאכילה אין הקב"ה מביא תקלה על ידן. וכ"כ בשבת (דף י"ב) ד"ה רנ"א. מזה מובן שיש צד חמור בטרפות יותר מכתיבת תו"מ. לכן ודאי לא גרע מדין מעשרות ושביעית מלבד מ"ש הב"י (סימן קי"ט) מתשובת הרמב"ן דאפילו החשוד לדבר החמור אינו חשוד לדבר הקל ממנו אם הם ב' מיני איסורים כו' ולא כמו מעשרות ושביעית שחשוב מין איסור א' ששניהם בדבר מאכל כו' וע"ש. ונמצא משוה"ד אף אם היה חשוד בכתיבת סת"ם אינו חשוד בעניני שו"ב. וכ"ש שזה אינו כלל כמו החשוד על השביעית דמיירי במזיד גמור. משא"כ הכא זהו רק שיצא מכשול מתח"י במשך ח' שנים ויש לו רק דין פושע בכתיבת תו"מ ולא דין חשוד במזיד ח"ו. אך מה שיש לחוש בזה משום דהשו"ב דמתא צריך להיות לו חז"כ מיוחדת כמ"ש בש"ע סי' י"ח סי"ז וכמו שהאריך בזה אאזמו"ר הגאון ז"ל בהלכות שחיטה סי' א' בד"ה וז"ל הב"י כתב המרדכי כו' ואע"ג שהראב"ד ספי"א מהמ"א פליג על הרמב"ם ואפשר שכן הוא לשיטת רש"י פ' אין מעמידין דף ט"ל מ"מ נכון הדין ואמת גם לשיטתם מחמת הדין הנזכר סי' י"ח כנ"ל. וא"כ לכאורה יש לפקפק כיון שהיה פושע בכתיבת סת"ם שמא גם בהשחיטה אין לו דין והרבה יראת שמים צריך וכו' הנזכר שם. ומסתמא מחמת זה חושש להחמיר בו הרב וכו' מוהר"ר נפתלי הירץ נ"י רב ומ"צ דאושפאלי אך זה היה מקום לומר בסתם איש שאין אנו יודעין מה טיבו. אבל בנד"ז האיש המופלא ר' גרשון שו"ב. שמבואר בכת"י הרב הה"ג בעל פתחי תשובה שי' שהעידו עליו לפניו כי הוא איש כשר וירא שמים ושום שמץ דבר לא נשמע עליו אף בקלה מן הקלות. ובענין שו"ב לא נמצא עליו שמץ דבר רק אדרבה ע"צ ההידור והיופי כאשר העיד עליו הרב ומו"צ דאושפאלי וא"כ אין להמשיך עליו שום חששא מחמת הפשיעה שבעניני כתיבת תו"מ. מה ג"כ שמתנצל ע"ז קצת כמבואר במכתב הנ"ל. וכיון שמקור החשש אינו משורת הדין הגמור ממש. א"כ אין להחמיר באיש המוחזק בחזקת כשרות מיוחדת ובפרט שמוחזק בעניני שו"ב ע"צ ההידור. ואולי דומה למ"ש בפ"ד דבכורות שם דאף למ"ד שהחשוד על הטהרות חשוד על השביעית. עכ"ז כשראינוהו נוהג דין שביעית בצנעא בתוך ביתו אינו חשוד על השביעית. וה"נ כיון שמוחזק בעניני שו"ב ע"צ ההידור והיופי ומוחזק לאיש כשר ויר"א. לא גרע מראינוהו נוהג בצנעא בתוך ביתו. ובפרט שאינו חשוד לסתו"מ רק פושע כנ"ל. וא"כ אין לחוש עליו בעניני שו"ב רק שנכון ודאי לא להיות לו עוד עסק בכתיבת תו"מ כלל. לכן נראה נכון כפסק הרב הה"ג בעל פתחי תשובה שי' שהסכים לו ג"כ הרב הה"ג מווילקאמיר שי' ואף שאינם צריכים להסכמתי. ומ"מ כיון שיצא מכשול מתח"י בענין כתיבת תו"מ נכון שיקבל עליו דברי חבירות שיהיה זהיר בעניני שו"ב עצהיו"ט:

דברי אהובם דו"ש באהבה מנחם