א

סימן רמא

[בעיר א' היו שם שלשה שו"ב. והנה עשו הקהל כתב שקיבלו בהסכם כולם על כל בני העיר שכל אשר ישחוט זולתם בלתי רשיון שוחטי העיר יהיה הבשר אסור וגם הכלים. ועתה קם שו"ב א' ושחט נגד רצון העיר ורצון שוחטי' של העיר. עוד זאת שהשו"ב שפרץ גדר לשחוט כנ"ל קיבל עליו באו"ש חמורה בכתב ע"ד רבים]:

תשובה. בקשתם הגיעני לעיין בתשו' הרבנים דק' שקלאב ומאהילוב ע"ד השו"ב מוהרי"ח נ"י והנה ראיתי שהם לא דיברו רק מצד השבועה בכ"י שנתן מוהרי"ח הנ"ל למוהר"א שו"ב ובזה העלו להקל ע"י התרה. וגדלה התמיה בעיני למה לא דיברו מצד כתב הקהל שהם כ' בפירוש שכל שו"ב זולת השו"ב דמתא שישחוט יהיה שחיטתו אסורה. וזהו עיקר החומר בדין זה. כמו שהגדתי לשלוחם ששאלו ממני שאילה זו. ואמרתי להם שמצד השבועה שלו הייתי מתיר הבשר ששחט. אבל מצד קבלת הקהל אין להתיר כלל כמבואר בי"ד סס"י א'. ומדוע הרבנים הנ"ל לא דיברו מזה מאומה. והעיקר חסר מהספר. אין זאת אלא שמוהרי"ח הנ"ל לא הציע כלל בפניהם נידון כתב וקבלת הקהל על עצמם. רק ע"ד השבועה לבד שאל. ואי לזאת גם עתה. הנה כ"ז שלא יתברר בודאי שמוהר"ר שלמה שו"ב דמחניכם דעתו להשתקע בצאסניק פשיטא ששחיטת מוהרי"ח אסורה מחמת קבלת הקהל הנ"ל בלי שום ספק בעולם. וא"א להתיר קבלת הקהל אא"כ מרצון כולם או רובם מתוך כולם. אך אם יתברר שמוהר"ש הנ"ל עזב לגמרי עסק השו"ב דמחניכם. אזי יש בזה מקום עיון גדול אם לדמות דין זה למ"ש רמ"א בהג"ה סס"י רל"ו. ולהקל בזה לומר שלא תיקנו רק כשיש ג' שו"ב דוקא וכו'. או י"ל דלא דמי כלל דשאני התם שא"א לא' לבדו ליסע. משא"כ הכא אם יביא ר"א שו"ב ראי' וכו'. הרי י"ל שיספיק לכל הקהל שחיטתו. כ"ש שיש עוד שו"ב שני. ולפיכך הדבר צריך עיון גדול בראשונים ואחרונים. וגם זאת אף גם מחמת השבועה עם היות כי מדינא העובר על השבועה אין שחיטתו אסורה. אך להעמיד לכתחלה שו"ב כזה י"ל שמכוער הדבר כי השו"ב צ"ל ירא ה' מרבים ומי שאינו זהיר בשבועה מה שנזדעזע כל העולם בשעה שאמר לא תשא כו' (שבועות דף ל"ט) איך יקרא ירא ה' מרבים. ע"כ לדעתי יסכימו שני הצדדים לתווך השלום למנות שו"ב שלישי אם יהי' נצרך ע"פ ז' טובי העיר שיבררו מב' הצדדים: