א
סימן רמ
(קיצור לסי' ח) שייך לי"ד סי' א. ע"ד שו"ב שהוחזק כמה פעמי' שנשתטה וחזר ונתרפא. ויתגלגל בזה ג"כ ענין עתים חלים ועתים שוטה שבאה"ע סי' קי"ט (א) לכאורה יש לחוש ממ"ש הרמב"ם פכ"ט מה' מכירה גבי מי שהוא עתים חלים עתים שוטה דאע"פ דכשהוא חלים הרי הוא כפקח לכל דבריו מ"מ צריכי' עדים לדקדק שמא המכירה הי' בסוף שפייתו כשנכנס לתחלת שטותו. וא"כ ה"נ חיישי' שמא ישחוט ג"כ בסוף שפייתו כשנכנס לתחלת שטותו. ומיהו ענין עתים חלים פי' הרמב"ם דהיינו הנכפין שהרי יש בו ר"ל חולי זה שיהי' עתים שוטה משא"כ במי שנשתטה ונתרפא אין ענינו לעתים חלים כו' שנחוש לזה שמא בסוף שפייתו כו':
(ב) ומ"מ יש לחוש כיון דהוחזק יותר מג' זימני ה"ל כווסת וה"ל כדין עתים חלים וכ"מ בתשו' רבינו שמשון בב"י טור א"ע סי' קי"ט אך הט"ז שם פי' דדוקא כשהוחזק ג"פ ובזמנים שוים מיהו הט"ז כ' לצדד כן בדין שעיקרו אינו אלא מדרבנן משא"כ בשחיטת שוטה דעיקרו מן התורה אע"פ שחשש וסתות הוא מדרבנן. גם הי' אפ"ל דיש בוסת ג"כ דררא דאוריי' על שא"א שלעולם לא יזדמן. אלא שזה אינו אמת:
(ג) אך י"ל דחששא דאוריי' שבנד"ז לא הוי כמו בנדון דבט"ז דהתם האיסור חל גם בעת שהיא חלומה מדרבנן ואם הי' חששא דאוריי' בזה הי' מחמיר הט"ז משא"כ הכא דהחששא דאוריי' הוי רק בעת סוף שפייתו כו' וה"ל דררא דרבנן. (ד) קושיא אהט"ז מתנוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ג"פ דנעשית מוחזקת בדם אע"פ שלא ראתה בזמנים שוים וי"ל דשאני התם דאתה מחזיקה בדבר שעומדת לכך כשתגדיל ואין כאן רק קדימת הזמן משא"כ בנד"ז דומה לרואה מחמת תשמיש שלפי שרוב נשי' אין רואות מחמת תשמיש ע"כ אין נעשי' מוחזקת אא"כ רואה ג"פ רצופים בלי הפסק או בקביעות זמנים שוים. והכא כיון דלא שייך רצופים שהרי הבריא בינתיים וגם אין הזמנים שוים ע"כ אין זו חזקה כלל:
(ה) עוד צד להקל משום שי"ל דה"ל ס"ס בדרבנן הגם שיש חזקת איסור מ"מ בדרבנן יש להקל בס"ס. ועוד איזה צד להקל:
(ו) עוד יש טעם גדול להקל כיון שהי' שפוי תשעה שנים נעקר ממנו הווסת לגמרי וכדין תנוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ג"פ שאם אח"כ הפסיקה ג' עונות נעקר הוסת לגמרי:
ע' עוד תשובה שנייה ע"ז בחלק א'. ובה ג' אותיות:
אות א ביאור למש"ל אות ד'. אות ב' נידון מש"ל אות ב' אפ"ל דיש בוסת ג"כ דררא דאורייתא. ג' נידון שבנד"ז יש להקל טפי מנדון דהט"ז. גם מהנ"ל יתבאר ע"ד שבחמ"ח וב"ש שם סי' קי"ט משמע להחמיר יותר ממ"ש הט"ז עיין עליהם אבל מסוגי' הנ"ל דנדה משמע יותר כהט"ז:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.