א

סימן רכא

בדין ישראל שיש לו גינה והשכירה לגראדניק א"י שיתקנה והפירות ג' שנים יהיו שלו. והרכיב אילן תפוח יערי באילן תפוחי גינה היינו שלקח עיקרים ושרשים מתפוחי יער ונטע בהגינה והרכיב בהם שרביטין טובים מתפוחי הגינה ואמרו אנשים שזהו כלאים. אם יש לחוש לזה או לא. היינו אם רשאי לקיימם:

במשנה פ"ק דכלאים משנה ד'. ובאילן האגסים והקרוסטמולין הפרישים והעוזרדין אינם כלאים זה בזה. התפוח והחזרד. הפרסקין והשקדים. השיזפין והרימין אע"פ שדומין זל"ז כלאים זב"ז. והנה הרע"ו פי' חזרד תפוח יערי. ועפ"ז כ' הלבוש בי"ד סי' רצ"ה דתפוח הגינה עם תפוח יערי הם כלאים זה בזה. וכ"פ הלבושי שרד בלקוטי דינים שבסוף ספרו סעיף ק"ו.ואין פירוש זה נראה כלל דא"כ הל"ל התפוח ותפוח יערי הם כלאים זב"ז. כמו שאומר דלעת יונית עם המצרית כו' ועולשין ועולשי שדה. ועוד הל"ל כמ"כ באגסים עם אגסים יערים דהם כלאים זב"ז. ומדאגסים אף עם קרוסטמולין אינן כלאים זב"ז. משמע כ"ש אגסים עם אגסים יערים. ובאגודה כ' הקרוסטמולין מין אגסים. וא"כ מדוע תפוח עם תפוח יערי ה"ל כלאים זב"ז דהא אגסים יערים הוא במדרגה א' עם תפוחים יערים וגרועים מהם עיין ט"ז בא"ח סי' ר"ג סק"א. שממנו ג"כ מקור חומרת הלבושי שרד. ועוד כי מ"ש מחזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה. דאין כלאים זב"ז. וכן התורמוס והפלסולוס פי' באגודה שהפלסולוס הוא תורמוס מדברי ואינן כלאים זב"ז. כמ"כ תפוח יערי. וא"ת הלא מצינו אשר דלעת עם דלעת יוונית הם כלאים זב"ז אף שהכל שם אחד. י"ל דכיון דברוב המינים אינם כן כמ"ש הר"ש רפ"ק דכלאים בשם הירושלמי שני מיני חטין שני מיני שעורים אינם כלאים זב"ז. וכן חזרת וחזרת גלין כו' אע"פ שזו יש לה שם לווי. רק בדלעת יוונית לבד אמרו שהוא כלאים. א"כ גבי תפוח ותפוח יערי. מסברא יש לנו לומר דדומה לשני מיני חטין. שהרי אפילו החטין והזונין שהם גרועים יותר אינם כלאים זב"ז. מכ"ש תפוח ותפוח יערי. ועיין בפרק שני דפאה משנה ה' שני מיני חטין פי' הרע"ו כגון שחמתית ולבנה. ובש"ע ח"מ רס"י רל"ג שהם חטים אדומות ולבנות. ודלעת יוונית שאני שהיא גדולה כאילן כדפי' הרע"ו ספ"ק דשביעית מ"ז. גבי הנטיעות והדלועים מצטרפין לתוך בית סאה. בדלעת יוונית דוקא קא איירי לפי שהיא גדולה כאילן ולא בשאר דלועין עכ"ל. והוא מדברי הרמב"ם בפירושו שם. ועיין ג"כ במשנה ספ"ג דכלאים בפי' הרע"ו ודלעת השנויה במתניתין היא דלעת יוונית בלבד כו':

ב ע"כ נראה כדפי' הר"ש שכ' כעין תפוח יערי ומשליכין פריו לחזירים. וכן פי' הרא"ש בהלכות כלאים סי' ב' וז"ל חזרד גלנ"ש מין תפוח וגדל ביער ומאכילין אותו לחזירים. וגלנ"ש פי' בשו"ת משכנות יעקב חי"ד סי' ס"ו דהוא הנק' זאלודעש שנקרא (חאזערשי ניש). וא"כ לפ"ז חזרד יש לפרשו ג"כ על שהוא מאכל חזירים. כן משמע מדברי הר"ש והרא"ש. ואמת הערוך ערך חזרר פי' חזרר מין תפוח כמו התרגום חיזור עכ"ל. ושם בערך שלפני זה כ' רמון גם תמר ותפוח ביואל סי' א' י"ב תרגום רמונין אף דקלין וחזורין. בב"ר פ' ויגש תפוחי זהב במשכיות כסף ת"א חיזורין דדהב בגו דסקרין דכסף עכ"ל. מזה משמע דחזרר הוא מין תפוח. אך לפי גירסתינו חזרד אינו מוכרח שכן. ועוד י"ל שנק' חזרד ע"ש שני דברים שהוא כעין תפוח וגם מאכל חזירים. והנה רש"י פי' בפ' תרומה (כ"ה ל"א) כפתור כעין תפוח. והרלב"ג שם כ' כפתור היה כמין צורת ביצה ששני ראשיה חדין. וזהו כענין הזאלודעש הנ"ל שהיא עגולה כעין ביצה ושני ראשיה חדין. ולא כמו התפוח שהוא עגול ואין בו חד כלל. הן תפוח גינה הן תפוח יערי. ואפ"ל כי רוב תפוחים שבפסוק אינן מתורגמים כלל חיזרין כ"א תפוחין בשה"ש ע"פ כתפוח בעצי היער. וריח אפך כתפוחים. תחת התפוח כו'. רק ביואל סי' א' תרגם חיזורין כנ"ל (כ"א) [וכן] תפוחי זהב מתורגם חיזורין לפי שאינן תפוחים ממש רק כעין תפוחין. ולכן גם כפתור מתורגם חיזור. ובגמרא פרק הקומץ רבה (דכ"ח ע"ב) כפתורים מה הם דומים כמין תפוח הכרתיים. פרש"י שם מקום. והיינו כמ"ש רש"י בצפניה סי' ב' ה' גוי כרתים שהיא מדינה בארץ פלשתים. והרמב"ם פ"ג מה' בית הבחירה הלכה ט' והכפתורים כמין תפוחים כרותיים שהן ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין עכ"ל. וז"ל והכפתור הוא דמות כדור שאינו עגולה מכל וכל רק שיש בה אורך מעט קרוב לצורת ביצת העוף עכ"ל. א"כ חיזור הוא כענין זה. אבל תפוח יערי עגול הוא מכל וכל כמו התפוחי גינה. לכן נראה מפשוטו של משנה דתפוח עם תפוח יערי אינו כלאים כלל. ומה גם לפי פשוטו של מקרא כתפוח בעצי היער. משמע תפוח הגדל ביער נק' תפוח ג"כ סתם כמו תפוחי גינה. אמת ראיתי בספר חמד משה בא"ח סי' ר"ג סק"ג השיג על הט"ז שם דמפרש כתפוח בעצי היער שהתפוח הוא ג"כ גדל על עץ היער והוא כ' דמפירש"י בשה"ש אינו נ' כן. אלא שהוא עץ תפוח הנטוע בעצי היער אכן ראיתי במקראות גדולות בשה"ש שם בשם ר"מ ערמאה משמע כדפי' הט"ז וכ"מ מסמיכות כשושנה בין החוחים כתפוח בעצי היער. ובילקוט בשה"ש ע"פ כתפוח בעצי היער. אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון. א"כ משמע ג"כ דקאי ג"כ על תפוח יערי. ובזה א"ש מ"ש בגמרא פ"ט דשבת (דפ"ח סע"א) למה נמשלו ישראל לתפוח כו' שהקשו ע"ז דהא כתפוח קאי על הקב"ה כמ"ש כן דודי. ולפי הילקוט אינו כן אלא דבאמת קאי על הישראל ופי' הפסוק כן הוא כתפוח שהם ישראל בין עצי היער שהם העכומ"ז כן דודי היינו הקב"ה בין הבנים שהם המלאכים הנק' בני אלהים כו'. וא"כ כתפוח קאי על ישראל וא"ש דהוא תפוח יערי. וכמ"ש באתי לגני כו' אכלתי יערי כו' דאי קאי על הקב"ה קשה איך המשילו לתפוח יערי. וכמו שהקשה המקובל הערוגת הבושם על שה"ש אבל לפמ"ש דקאי על ישראל אתי שפיר ללמדנו שאפילו ריקנין שבך הם כתפוח כו'. עכ"פ מזה למדנו שתפוח יערי נק' ג"כ תפוח בסתם. וכ"מ קצת עוד ברבות סוף אסתר ע"פ ויאמר לה המלך תפוח אמר כו'. משמע כל תפוחים בין דגינה בין דיער נק' תפוחים. וכ"מ מהש"ס פ"ג דעירובין (דכ"ט ע"א) מערבין בתפוחים וכ' הב"י סי' שפ"ז בשם המרדכי דבתפוחים של יער קאמר וכן הריטב"א שם פי' קרוב לזה דהיינו מין תפוחים גרועים. אף דהתוספות שם (דכ"ז ע"ב) סד"ה מאן דמתני. מפרשים דהיינו תפוחי גינה מ"מ נ' מהמרדכי והריטב"א דתפוחים יערים נקראו תפוחים סתם. ומהתוספות אין סתירה דמערבין ג"כ בתפוחים יערים וכמ"ש בש"ע סי' שפ"ז. וכיון דתפוחים יערים נקראו תפוחים סתם משמע ודאי שאינן כלאים עם תפוחי גינה:

ג וראיתי בשו"ת משכנות יעקב סי' ס"ו שפסק כן וחלק על הלבושי שרד שהחמיר בזה בחידושי דינים בסוף ספרו סי' ק"ו ומ"ש דה"ל כמו הרכבת אילן מאכל באילן סרק ז"א דמבואר במשנה פ"ו דכלאים משנה ה' דאילן סרק זהו שאינו עושה פירות וכמ"ש בש"ע י"ד סי' רצ"ו סכ"ז דהיינו ארז וברוש. ודוגמת הדס שבש"ל בב"י בא"ח סי' ר"ג משא"כ תפוח יערי נק' עושה פירות. וגם ראייתו מהט"ז סי' ר"ג הרי ביאר הא"ר סי' ר"ג סק"ג דרק תפוחים ואגוסים יערים גרועים מברכין שהנ"ב ואפשר תפוחים יערים טובים מברך בפה"ע. והנה בירושלמי פ"ק דכלאים אמתניתן הנ"ל בתחום אריח היו מרכיבין תפוח ע"ג חזרד עד שבא תלמיד אחד ואסר להם וקצצום אפ"ל אף שאסר להם אינו לוקה ע"ז כיון שדומין זל"ז ע' רמב"ם פ"א מה' כלאים דין ה' גבי ה"ז לוקה. ופ"ג דין ב' הרי אלו אסורין. מיהו אינו מוכרח. ועוד ראיה ממתניתין פ"ק דכלאים מ"ו הזאב והכלב כו' ובירושלמי הא כלב עם כלב כופרי אינו כלאים ודלא כרבי מאיר כו' ואע"פ שהכופרי מין כלב קטן כעין שועל כו' ובהרמב"ם פ"ט מה' כלאים דין ה' מין שיש בו מדברי וישובי כגון שור הבר עם השור והרמך עם הסוס מותר להרכיבן זע"ז מפני שהם מין אחד והוא מהמשנה ספ"ח דכלאים ומהירושלמי שם הביאה הר"ש שור עם שור הבר אינן כלאים. ובהגמי"י ציין ע"ז כדין כלאי זרעים לעיל משנה רפ"ח דכלאים עכ"ל. א"כ מבואר כמ"כ בהרכבת האילן דאילן שיש בו יערי וגיניי כמו תפוח הגינה עם תפוח היערי אינן כלאים. ולא דמי לאווז עם אווז הבר דאסור משום כלאים בספ"ה דב"ק דאדרבה משם ראיה להקל דהקשה ע"ז אלימא משום דהאי ארוך קועי' כו' ומסיק משום שזה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים ע"כ מוכח שהם ב' מינין. משא"כ תפוח גיניי עם יערי דאדרבה הכל שוה רק שהוא גרוע ממנו בטעם משום זה ודאי אינו כלאים כו':

ד אח"כ ראיתי בהמשנה פ"ו דכלאים מ"ד מוכח דסדן של שקמה חשוב עץ סרק ולא אילן מאכל. שהרי פי' הרע"ו גבי תחת קורה זו אסור והשאר מותר שאני רואה כל קורה וקורה כאילו בפני עצמו. וכ' בתוי"ט שכ"ה בתוספתא והביאה הר"ש. וכ' התוי"ט ואני תמיה כיון שאילן מאכל הוא כו' ואולי שכיון שהוא מין תאנה מדברית לא חשיב כאילן מאכל. והרי הרע"ו פי' שהיא אילן תאנה הגדל ביערים. והוא מדברי הרמב"ם. וראיתי שכן פי' הראב"ע והרד"ק בעמוד סי' ז' י"ד. ובמלכים א' סי' יו"ד. וכ"כ המצ"ד בתלים סי' ע"ח מ"ז ע"פ ושקמותם [ב]חנמל. וכ"כ במכלול ערך שקם. וא"כ לפ"ז גם אילן דתפוחי יער חשוב אילן סרק ויהיה חשש כלאים עם אילן תפוח גיניי משום הרכבת אילן סרק באילן מאכל כדברי הלבושי שרד. אך נ"ל דלא אמרו דאילן סרק אסור משום כלאים באילן מאכל. אלא כשהוא אילן סרק לגמרי. שהוא מין אחר ממנו. וכ"ש אילן סרק דתאנים יערי. עם תפוחי גינה. אבל אילן דתפוחי' יערים עם אילן תפוחי גינה. כיון שהוא ממין אחד הכל תפוחים. לא שייך שיוחשב כלאים. אף אם נק' אילן סרק דהיינו שאינו עושה פירות חשובים. מ"מ כיון שמין פירות שלו הוא תפוחים אף שהן גרועים ולא נק' פרי. מ"מ אינו כלאים כלל עם תפוחי גינה. שהרי לר' מאיר כל האילנות נק' אילני סרק חוץ מן הזית והתאנה. וא"כ לדבריו גם תפוחי גינה נק' אילן סרק. א"כ בשביל זה שנק' אילן סרק לא אבד המין שלו עם אילן תפוחים. ועוד דלא גרע מהחטים עם הזונין דאינן כלאים כיון שיש להם שייכות למין חטים ועיין תוי"ט שם דהרמב"ם מחשיב שקמה אילן מאכל. וענ"ל דרש"י לא ס"ל דשקמה הוא תאנים יערים אלא הוא עץ סרק לגמרי שעושין אותו לקורות וכ"מ בישעי' סי' ט' ט'. ותחת שקמים ארזים. ומנא אמינא לה מדברי רש"י פסחים פ"ד (דנ"ג ע"א) שכ' שקמה אינו עושה פרי. וכ"מ בפ"ט דב"מ במשנה גבי שנה ראשונה יש לו בקורות שקמה. ויותר מזה משמע במשנה ובגמרא פ"ב דתמיד גבי אבל באלו רגילין במורביות של תאנה כו' ומפרשים בגמ' שם דהיינו תאנים שאינם עושי' פירות. וה' בהמפרש ובתוי"ט שם. ואעפ"כ מבואר בגמרא שם דלאו היינו שקמה. שהרי ביארו כן בגמרא בהדיא יעו"ש. א"כ מוכח דשקמה אינו אילן תאנה יערי. ועוד משמע בגמרא כשמגדל התאנה קורות זהו לאחר שגרמו שלא יעשה פרי יעו"ש. שאז דוקא עושה קורות לבנין. א"כ במשנה פ"ו דכלאים מ"ד שאמרו גבי שקמה ובו קורות הרבה אף את"ל דהוא אילן תאנה יערי. כפי' הרמב"ם. י"ל זהו אחר שגרמו שלא יעשה פרי. אז הוא שעושה קורות הרבה. ע"כ י"ל דמש"ה נחשב אילן סרק כיון שאינו מוציא עוד פירות אבל סתם אילן תאנה יערי. י"ל שלא נחשב אילן סרק. א"כ יש כמה טעמים לומר דאילן תפוח יערי אינו נחשב כלאים עם אילן תפוח גיניי. ולא כשאר אילן סרק דהוי אסור משום כלאים באילן מאכל. וזה א' משום דאף אם הוא אילן סרק אינו כלאים עם מינו ממש. ב' משום לפירש"י י"ל שקמה אינו עושה פרי כלל. או התאנים יערים גרועי' ביותר עד שאינן פרי כלל. ג' י"ל מה שאילן שקמה חשוב אילן סרק זהו אחר שגרמו שלא יוציא פרי כ"א יעשה קורות. וכן משמע במשנה פ"ק דשביעית מ"ג אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל. ובתוי"ט שם ד"ה אילן סרק. בירושלמי פריך כיון דאין פרי הרי נראה כמתקן שדהו לצורך שביעית. ומשני דעד זמן זה מעבה הקורות עכ"ל. מזה משמע דאילן סרק היינו שאינו עושה פירות כלל:

הלכות פדיון בכור