א

סימן ריז

ס"ת שחסר יריעה אין קורין בו מדינא אע"ג דהא דאין קורים בחומשים הוא רק מפני כבוד הצבור היינו משום דלא מחסר במילתי'. אבל ס"ת שחסר יריעה דמחסר במילתיה אין קורין בו מדינא. כ"ד הר"ן והרשב"א בתשו'. לפ"ז אפילו חסרון היריעה הוא בחומש שאינו קורא בו עכשיו כגון שהוא צריך לקרות בפ' בראשית והיריעה חסרה בספר דברים אפ"ה אין קורין בו. ובחסר רק פסוק א' י"א שאין הס"ת נק' מחסר במילתי' אלא מוטעה לכן מקילי' אם הטעות הוא בחומש שאינו קורא בו וי"א דאפילו חסר אות א' נק' מחסר במילתי'. והגמ"ר ס"ל דס"ת שחסר בו יריעה ג"כ אין קורין בו משום כבוד הצבור לבד וכ' הא"ר שי"א לפ"ז דכשחסרון היריעה הוא בחומש שא"צ לקרות בו עכשיו קורין בו. אמנם העיקר כסברא ראשונה דמחסר במילתי' שאני מחומשים. והנה הרא"ש בה' ס"ת סי' י"ו פי' חסר יריעה שנשאר יריעה א' שלא חיברה אע"פ שמונחת כאן. לפ"ז כ"ש בנ"ד שנפסקו התפירות ביריעה א' בפ' בשלח דאין קורין אפילו בפ' בראשית מדינא משום דנק' הס"ת במחסר במילתי' שהרי חסר רובו שנפסק ממנו. אמנם י"ל דלפי' הר"ן והרשב"א בתשו' אין פי' הרא"ש מוכרח כי י"ל כיון שהיריעה מונחת אצלו רק שאינה תפורה אינו נק' מחסר במילתי' ולא גרע חסרון התפירה מחסרון פסוק א' די"א שקורין בחומש השלם. ומ"מ כיון שלא נמצא בפי' מי שחולק על הרא"ש. ועוד דגם בחסרון פסוק א' י"א דנק' מחסר במילתי' ע"כ ודאי לכתחלה אין קורין בו. רק לענין דיעבד יש לצדד שהי' לו על מי לסמוך ולא היו ברכות לבטלה ח"ו: