א

סימן ריד

אודות ס"ת שהיו"ד דשם הוי' נפל הדיו מן הקלף ולא נשאר רושם אם יכולים לתקנו או שצריך לגנוז היריעה ע"פ מ"ש בפתחי תשובה סי' רע"ו ס"ק כ' בשם תשו' גנת וורדים דהשם צ"ל כתוב כסדרן דוקא ובאם לא כן פסול לס"ת. ושהרמ"א שם בש"ע סעיף י"א בהג"ה גבי ה"א של שם שכרעה נוגעת כו' מיירי בה"א אחרונה. הנה ספר גנת וורדים אין אצלי ומ"ש כן בשם תפל"מ לא מצאתי שם מאומה מזה. ומ"ש דהרמ"א בהג"ה מיירי בה"א אחרונה דוקא. לפע"ד לא משמע כן בפסקי מהרא"י סי' ע"ב שמשם מקור דברי הרמ"א שכתב הההי"ן שבשמות הקדש. ולא התנה דדוקא בה"א אחרונה. ויותר מזה מבואר בתשו' הרמ"ע סס"י ל"ו אם כל הההי"ן שבספר או רובן דבוקות כו' יש לסמוך להתיר התיקון בהן אפילו בשמות הקדש כו' יעו"ש. מבואר ומשמע בביאור שאין לחוש בזה משום שלא כסדרן. דהא כשכל הההי"ן או רובן דבוקות ודאי גם בה"א ראשונה שבשם היה דבוק וס"ל שם בפשיטות שלא נתקדשה האות כלל ואח"כ כשגורר את כל הרגל השמאלי. ויכתוב אותו אח"כ מחדש לשם קדושת השם מתקדש השם. והשם מתקדש לחצאין כו' שישנה הקדושה מתחלה ועד סוף ע"ש. והרי נתקדש שלא כסדרן. וכ"מ בתשו' מהר"ל מפראג הובאה בשו"ת חב"י סי' ע"ה. ובבל"י סס"י רע"ו והדין עמם דפסול שלא כסדרן נובע מהמכילתא ס"פ בא. והיינו רק בתפילין ומזוזות. וכן לפמ"ש הר"י אסכנדרני בב"י סי' ל"ב משום דכתיב והיו בהווייתן יהו. זה נאמר ג"כ רק בתפילין ומזוזות כדאיתא בפ"ק דמגילה (דף ט' ע"א) על המשנה שם אין בין ספרים לתפילין ומזוזות כו'. גם מהדין הנז' בש"ע סי' רע"ו ס"ו לא מיבעיא לדעת הב"ח שהביא הבאר היטב שם סק"ו מבואר דא"צ להיות כסדרן. אלא אף גם לדעת הש"ע שם מבואר בגמ' ותוספות דהא דאין תולין מקצת השם זהו משום דה"ל גנאי. וכ"כ בבל"י שם סק"ה הטעם דאין תולין מקצת השם משום דה"ל גנאי ביותר כו' ע"ש. משמע הא משום שלא כסדרן אין פיסול. וכן מבואר בהדיא בתשו' מ"ב סי' נ"ז שכ' בפשיטות דלתלות מקצת השם אין איסור אלא מדרבנן אפילו באותיות השם עצמו לא באותיות הנטפלות. וז"ל אפילו לר"ש שזורי אין צד איסור בזה כו' אלא דלאו הידור מצוה להיות קצת מאותיות השם למעלה וקצת למטה כו' ע"ש. מבואר דאף באותיות השם עצמו ס"ל דאין בזה רק משום הידור מצוה. ואי איתא לדברי הגנת וורדים הרי לפעמים יש בזה איסור שלא כסדרן דה"ל דאורייתא. א"ו ס"ל בפשיטות דבס"ת אין שייך הפיסול דשלא כסדרן אפילו באותיות השם. ואף שבתשו' מהר"מ לובלין סי' קי"ב נחלק עליו דאין לתלות היו"ד הרי שפתיו ברור מללו וז"ל וכיון דהיו"ד היא מקצת השם אסור לתלותו בין השיטין עכ"ל. אבל לא עלה על דעתו ג"כ איסור דה"ל שלא כסדרן. א"כ אדרבה ממנו ג"כ משמע דאין שייך איסור שלא כסדרן בס"ת. ע"כ נלע"ד שמוטב לתקן היו"ד כפסק הרמ"ע ומהר"ל מפראג והמ"ב וכ"נ דעת מהרא"י והש"ע ולא לחוש לדברי הגנת וורדים. ולגנוז כל היריעה חנם. וכמ"ש המ"ב שם דכל מה שאפשר לתקן אסור לזלזל בקדושת ס"ת ובשמות הקדש להורידן מקדושתן ולהביאן לידי גניזה כו' ע"ש. ע"כ חומרת הגנת וורדים הוא חומרא דאתי לידי קולא. וכיון שלפי הנראה אין שורש לחומרא זו. ורוב גדולי הפוסקים לא ס"ל כן כנ"ל. וכדבריהם נראה פשט הגמרא. ע"כ אין לחוש לחומרא שלו. ויכתוב היו"ד של השם. ותהיה הס"ת כשר וישר.