א

סימן ריג

בענין מ"ש בפתחי תשובה סי' רע"ו ס"ק כ' וז"ל עיין בתשו' גנת וורדים חלק או"ח כלל ב' סי' י"ב שכתב דהשם צ"ל כתוב כסדרן דוקא ובאם לא כן פסול לס"ת כו' וכן בתשו' נו"ב קמא חלק יו"ד סי' ע"ו בשאלת הה"ג מו"ה טיאה ווייל כתב ג"כ שהשם צ"ל כסדרן דוקא גם בס"ת וכן משמע בספר תפארת למשה עכ"ל. לכאורה תמוה דהא קיי"ל פרק הקומץ רבה (דף למ"ד ע"ב) תולין את השם ומ"ד מקצתו אין תולין זהו משום גנאי ולא משום של"כ ע"ש בתוספות בשם הירושלמי דרק משום גנאי. וצ"ל הם יפרשו הא דמקצתו אין תולין משום של"כ דבהשם עצמו יש קפידא משום של"כ. דהא הדין דשל"כ פסול בתו"מ משום דאמרינן בירושלמי אין תולין בתו"מ. וא"כ כמ"כ כיון דאין תולין מקצת השם י"ל ג"כ פסול של"כ. ומיהו גם שם י"א דהא דאין תולין אינו משום של"כ כלל כמ"ש בסה"ת סי' ר"ה וכ"ד הר"ן בתשו' סי' ל"ט וכ"כ הש"ך ביו"ד בנקה"כ סי' רפ"ח. וא"כ מהא דאין תולין מקצת השם אין ראיה כלל לפסול של"כ בס"ת באותיות השם. ועוד הא דמקצתו האחרון של שם אין תולין א"א לומר משום של"כ דהא השם עצמו נכתב כסדרן עתה. ומה שנכתבו שאר תיבות קודם לא איכפת לן דהא כל השם תולין אף שנכתבו שאר תיבות קודם לו. א"כ כמ"כ בדילג מקצתו האחרון א"א לפסול משום של"כ רק משום גנאי. וא"כ כמ"כ מקצתו הראשון דאין תולין ג"כ מה"ט הוא. ועוד הנה עיקר שרש הפיסול של"כ נובע ונמשך מן המכילתא ס"פ בא דאומר כתבן שלא כסדרן יגנוזו ועי' תשב"ץ ח"א סי' ט'. והוא מסה"ת סי' ר"ה אמנם י"מ דטעמא דאין תולין כו' ותניא במכילתא כו' ע"ש. משא"כ הכא עכצ"ל הא דאין תולין מקצתו הוא רק משום גנאי גם בסה"ת שם דבירושלמי דספ"ק דמגילה אמרינן תולין בספרים ואין תולין בתו"מ ולא מפליג בין שם לשאר התיבות עכ"ל. ועוד ראיה מהא דבן קמצר ספ"ג דיומא דמשמע לכתוב ד' אותיות השם בבת אחת עדיף מלכותבם זה אחר זה ואמאי הא אינו כסדרן שהרי סדרן תחלה יו"ד אח"כ ה"א כו' וגם ניחוש שמא כשכתבן בב"א הקדים קצת מהאות שמאוחר קודם לקצת מאות המוקדם והוי של"כ. אעכצ"ל בס"ת לא שייך פסול שלא כסדרן. ועיין רי"ו ני"ט ח"ד בענין אין תולין בתפילין ואח"כ הביא המכילתא דכתבן של"כ. משמע שהם ב' ענינים. דהא דאין תולין אינו שייך לענין של"כ. וע"ש נכ"א ח"ו גבי מזוזה דאין תולין ג"כ לא הזכיר ענין של"כ. וכ"ש דעת סה"ת שהביא הב"י שבתפילין אין כותבין על מקום המחק והגרר כמו שאין תולין. ע"ש סד"ה וכ' הר"י אסכנדרי. אלמא דהא דאין תולין לא שייך לשל"כ. וא"כ עיקר פסול של"כ נמשך מהמכילתא וגבי ס"ת אין זה שייך כלל. וכ"ש לפמ"ש הב"י בשם הר"י אסכנדרי דפיסול של"כ בתו"מ הוא משום דכתיב והיו בהוייתן יהא. דהיינו ע"ד שאמרו רפ"ב דברכות מן והיו בהווייתן יהו שלא יקרא למפרע. ופ"ק דמגילה (ד"ט ע"א) אמרו כן על תו"מ דאין נכתבין אלא אשורית מה"ט וכ' שם בספר טורי אבן דמחמת זה ג"כ נפסלו כשכתב אות אחת שלא כסדרן. א"כ כיון דילפינן זה מוהיו בהווייתן יהא וזה אינו רק בתו"מ ולא בס"ת. ולכן אין לפסול בס"ת של"כ אפילו באותיות השם. ועוד כיון בהדיא ס"ל לחד תנא דתולין אפילו מקצת השם וכ"כ במס"ס. א"כ מכשיר של"כ גם באותיות השם. א"כ גם למ"ד אין תולין אין לנו לחדש דפסול משום של"כ. רק כפשט הסוגיא. משום דאין זה כבוד השם. שיהי' מקצתו כשורה ומקצתו תלוי דומיא דאין כותבין על המחק. אבל היכא דנכתב כשורה בטוב אין לחוש כלל משום של"כ וכ"מ דעת פסקי מהרא"י סי' ע"א ע"ב ותשו' מהר"ל מפראג בתשו' חב"י סי' ע"ה דמיירי ודאי גם בה"א ראשונה שבשם דהא כ' והרבה הם ואף בשמות נוגעים כו' וא"א להעמיד כ"ז רק בה"א אחרונה שבשם בלבד. שוב ראיתי שכן מבואר ומוכח בהדיא בתשו' הרמ"ע סס"י ל"ו ואולם אם כל ההי"ן שבספר כו' ואפילו השמות כו' והמתקן ע"ד שזכרנו ה"ז זריז ונשכר כו' ע"ש. והביאו בכנה"ג בי"ד סי' רע"ו בהגב"י דמשם מבואר שאע"פ שה"א ראשונה שבשם הוי' או ה' שבשם אהי' ושם אלהים לא נתקדשה תחלה כלל מחמת דהיה חשוב כמו חי"ת לשטתו אפ"ה כי מוחק רגל הח' ועושה ה' מתכשר לגמרי אלמא דלא עלתה על דעתו שיהיה בזה חשש שלא כסדרן כלל: