א

סימן ריא

תשובה קצרה על נדון הנ"ל ע"ד הס"ת שמצאו כתוב כסי' בתרי שיטי. שביאר כת"ר והביא דברי התשב"ץ ח"א סי' קע"ז הובא בבד"ה בי"ד סי' רע"ו הצריך לתקן וכן מסיק בתשו' שב"י חי"ד סי' נ"ז. ואמנם כ' כת"ר דלפי גירסת התוי"ט פ"ד דסוכה דרבא ס"ל דכסי' ב' תיבות הן וקי"ל כוותי' דהוא בתראה א"כ לפ"ז אפילו בתרי שיטי יוכל לכותבם. ובאמת גם גירסת התשב"ץ כהתוי"ט ולכן כ' לא מלאני לבי לפוסלו כו'. אלא דהג"פ באה"ע סי' קכ"ט ס"ק קל"ד הכריע כגירסא שלפנינו בש"ס דערבי פסחים דרבה בהא ס"ל דב' תיבות הן ורבא לא דיבר בדין זה כלל. וא"כ אין הלכה כרבה נגד ר' יוחנן ורב וריב"ל. כי גם אידך דריב"ל ס"ל ג"כ דהללוי' תיבה א' היא (וכסי' ק"ו מהללוי' כמובן מדברי רב) דלא כרש"ל וט"ז כמו שהשיג עליהם בספר שמות והביא ראיה נכונה מהירושלמי פ"ק דמגילה. וכ"מ בזוה"ק פ' ויחי דרל"ב ע"ב באומרו כלילן כחדא. והרמ"ה בס' מסורת כ' דב' תיבות הן מ"מ אין ראי' דס"ל דנכתב בב' שטין אלא י"ל ס"ל כמ"ש בתשו' פנ"י חא"ח סי' ו' שהביא כת"ר לכותבה תרי תיבין בחד שטה. והרד"ק בשרש כסא כ' כסי' תיבה א' היא הובא בשירי כנה"ג בי"ד סי' רע"ו וע' בתשו' להרמב"ן סס"י קמ"ח במ"ש שאין זו כתיבה. והנה אע"ג בתשו' המיוחסות להרמב"ן סי' רל"ב כ' שאין מוסיפין וגורעין בכל מקום ומקום בספרים ע"פ המסורת ולא ע"פ מדרשי אגדה כו'. ומ"מ בכל מה שבא בתלמוד דרך עיקר דין כמו קרנות קרנת בסוכת בסכת וכו' בזה ודאי מתקינין עכ"ל ועבב"י בי"ד סי' ער"ה ובתשו' הרדב"ז סי' ק"א (והוא בדפוס סדילקאב בחלק ד'). נ' דסוגי' דערבי פסחים ה"ל ג"כ כמו דרך עיקר דין ולא כמדרש אגדה לבד כיון דבאו להשמיענו סדר כתיבת תיבות אלו גם דין גמור הוא אם י"ה דהללוי' קדש או חול. גם ל' איבעיא להו זהו דרך עיקר דין. ועוד דהא מסיק הרשב"א שם בתשו' להרמב"ן הנ"ל דבכל מקום ומקום אפילו בחסירות ויתירות מתקנים המיעוט ע"פ הרוב דמקרא מלא הוא אחרי רבים להטות כו' יעו"ש. ובנד"ז ודאי בכל הספרים נכתב רק בשטה א' כמ"ש בתשו' פנ"י הנ"ל. לכן מכ"ז נראה שצריך לתקן. ואין זה לעז על גדולי הצדיקים שבידם היה ס"ת זאת אשר קטנם עבה ממתנינו. כי הא רבה ס"ל כן או רבא לגי' התשב"ץ והתוי"ט. אלא דמ"מ יש לנו לתקן כפי רוב הספרים וכפי גירסת הש"ס שלנו וכהוראת התשב"ץ והב"י:

ובענין התיקון. הנה אע"ג שהתשב"ץ כ' לתלות כס בין השטין על יה. לשטתי' אזיל דס"ל בסי' קע"ו הובא בבד"ה רס"י רע"ו שמה שנכתב בין הדפין הוא כמי שלא נכתב אא"כ הוא ב' אותיות מתיבה בת ה' אותיות שכיון שהרוב הוא בפנים כו' ע"ש. על כן לא אפשר לתקן ע"י לכתוב כס בין הדפין אצל תיבת יה. דא"כ אפילו למ"ד כסי' תיבה א' היא יהיה נכתב ב' אותיות חוץ לדף מתיבה בת ד' אותיות וה"ל כלא נכתב כלל כס. וכ"ש למ"ד דכס הוא תיבה בפ"ע יהיה פסול שנכתב חוץ לדף. אבל אנן דקיי"ל כמ"ש מהרא"י סי' צ"ג ומהרי"ק שרש ק"ל דאפילו נכתב שלש אותיות חוץ לדף מתיבה בת חמש כשר דיעבד. וכ"ש תיבה בת שתי אותיות וכמ"ש ג"כ בשירי כנה"ג בי"ד סי' רע"ג בשם תשו' מ"ב סי' נ"ו. וכ"ד הב"י בפי' בא"ח סי' ל"ב כדלקמן וכן מוכרח בשו"ת הר"ן סי' ל"ט וכ"ד הטור וש"ע וכל האחרונים בא"ח סי' ל"ב סעי' ל"ג וכ"פ שם אאזמו"ר הגאון נ"ע סעי' מ"ח. א"כ לפ"ז נלע"ד דעדיף לתקן (לגרר כס שבסוף השטה ולהרחיב למ"ד של על כמ"ש התשב"ץ) ולכתוב כס אצל תיבת יה. ונמצא יהיה כסי' ב' תיבות בשטה א' ממש. דזה עדיף משיהי' תיבת כסי' קצתו תולה על קצתו. ואף למ"ד ב' תיבות הן אין תיקון זה גרע מתולין ועדיף מיני'. וראי' מהירוש' דפ"ק דמגלה דאין תולין בתפילין ומזוזות ולפי' א' בסה"ת סס"י ר"ה זהו פיסול בפ"ע לא מחמת שלא כסדרן ואילו לענין כתיבה חוץ לדף מבואר בב"י וש"ע בא"ח סי' ל"ב דכל מה שכשר בס"ת דיעבד כשר ג"כ בתפילין כנ"ל. ואין להביא ראי' לנגד ממ"ש בפסקי מהרא"י סי' צ"ג דאם כ' אות א' מהשם חוץ לדף מעכב אפילו דיעבד לפ"ד ר"ת והרא"ש. וע' בתשו' הרמב"ם סי' ס"ט. ולענין תולין קי"ל דתולין את השם דמזה משמע דחוץ לדף גרע מתולין וזהו ראי' לדעת התשב"ץ. אכן זה אינו דהא מוכרח ופשוט בגמ' וכל הפוסקים דכתיבת ב' אותיות מתיבה בת חמש אותיות עדיף מתולין. שהרי רשאי לכתוב כן לכתחלה. ופשיטא דלתלות לכתחלה אסור אא"כ טעה ודילג תיבה א' ואף ג"ז אם יכול לתקן ע"י גרר עדיף כמ"ש הש"ך סי' רע"ו. וא"כ הפוסקי' שהתירו לתלות את השם ופסלו כשכ' אות א' חוץ לדף יהי' דבריהם נגד תלמוד עורך וכל הפוסקי'. אעכצ"ל דמודו דבשאר תיבות עדיף לכתוב מיעוט התיבות ב' אותיות חוץ לדף מתולין. רק גבי כתיבת השם החמירו כן. דמגודל החומרא בקדושת השם לא רצו ללמוד ק"ו מתולין ולהקל בדבר שלא נתפרש בגמ'. ובאמת דאנן לא קי"ל הכי כמבואר בא"ח סי' ל"ב במ"א ס"ק מ"ז וכ"פ הע"ת והאלי' רבא וכ"פ אאזמו"ר הגאון ז"ל שם סעי' מ"ט. וע"ש במ"א ס"ל דלכתוב קצת התיבה חוץ לדף עדיף מלתלות מקצת התיבה (מדכ' דהא איסור תלייה נז' בגמ' ואיסור זה לא נז' בגמ' בהדיא רק הוא מדברי ר"ת). א"כ למ"ד כסי' אחת היא ודאי עדיף לכתוב כס חוץ לדף אצל י"ה מלתלותו ע"ג. והרי הכי קיי"ל כמ"ד אחת היא. ואף שי"ל כיון דעכ"פ נהגו לכותבה ב' תיבות ה"ל לענין זה כמו תליית תיבה שלימה. הרי י"ל דאפילו למ"ד ב' תיבות ממש הן כמו לרבה בגמ' לא גרע תיקון זה מתולין ואפשר עדיף מיני' כנ"ל מההוכחה דאין תולין בתו"מ לפי' א' דסה"ת. ועוד דהא מדינא אחת היא. ורש"ל ס"ל באמת לכתוב תיבה א' אלא דהאחרונים כ' להעמיד מנהגינו לכתוב ב' תיבות כיון שהוא בשטה א'. א"כ היינו למאי דנהוג נהוג בשטה א' ממש. אבל לענין תליי' נ' דדנין ע"ז כדין תליי' מקצת תיבה ולכן עדיף לכתוב כס חוץ לדף אצל יה מלתלותו ע"ג כנ"ל בשם המ"א. ונ"ל ראי' לדבריו מהש"ס דאל"כ בנזדמנה לו תיבה בת חמש אותיות בסוף השטה שאמרו שיכתוב ג' אותיות בתוך הדף ושתים חוץ לדף הל"ל ושתים יתלה בין השורות בתוך הדף. מיהו יש לדחות ראי' זו דהתם ה"ט דחיישי' שיקרא אותיות התלויי' קודם לשתי אותיות שבסוף השטה (וע' ט"ז סי' רע"ד סק"ב) או עכ"פ קודם לאות האחרון שבסוף השטה. אלא דא"כ ה"נ גבי תליי' כס על יה לפ"ד התשב"ץ אפשר ההכרח לכתוב מקצת כ' חוץ לדף ביני שיטי בכדי שיוקדם קריאת כס לקריאת יה. אלא דבלא ראי' זו ודאי ד' המ"א מוכרחי' הן מצד הגמרא הן מצד הסברא. ואין לחלק ולומר דדוקא כשכתב בין הדפין בסוף השטה בזה מכשרי הפוסקי' ולא כנ"ד שצריך לכתוב כס בין הדפין ושיהי' תחלת שטה. וניחוש שמא הקורא יטעה לומר דתיבת כס שייך לסוף השטה שכנגדה בדף שלפניו ע' בהשאלה שבתשו' הר"ן סי' ל"ט או שיקרא אחר סוף השטה כו'. אך זה אינו דכיון דהוא סמוך לתיבת יה שאין ביניהם ריוח רק כמלא אות קטנה. ומסוף השטה שכנגדה בדף שלפניו הוא רחוק הרבה ודאי יהיה נקראת עם שטה זו ואין בזה שום חשש. רק שיש ליזהר לקרב תיבת כס לתיבת יה דהיינו שלא יהיה ריוח ביניהם רק כמלא אות קטנה שהיא יו"ד כמ"ש אאזמו"ר בא"ח סי' ל"ב סעי' מ"ו: