א

סימן ר

א מה שהוקשה לרומ"ע עמ"ש בשבת ס"פ ר"א דמילה בנוסח מילת הגו"ע שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה ירמיה ל"ג. דהא ספ"ג דנדרים (דל"ב א') אמרינן ופליגא דר' אלעזר דס"ל דאם לא בריתי יומם ולילה קאי על התורה. וא"כ לדבריו לא שייך בנוסח המילה שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ כו'. נלע"ד דאינו כן כי גם עסק התורה תלוי בברית מילה כמבואר בגמרא פ"ב דחגיגה (די"ג ע"א) וא"ר אמי אין מוסרין ד"ת לכושי שנאמר לא עשה כן כו' וע"ש בתוספות ד"ה אין מוסרין. ועיין במד"ר פ' משפטים פ"ל (דף קמ"ו א') הה"ד מגיד דבריו ליעקב כו' לא עשה כן כו'. ומבואר שם יותר במד"ר פ' משפטים שם דקמ"ו ג' ד"א ואלה המשפטים הה"ד מגיד דבריו ליעקב פעם אחת אמר לו עקילס לאנדריינוס המלך כו' אינו יכול ללמוד תורתן אם לא מל שכן כתיב מגיד דבריו ליעקב כו' יעו"ש. וכן משמע עוד במד"ר פ' בא פי"ט גבי זאת חקת הפסח נתנו עצמן ומלו כו' לקיים מ"ש מגיד דבריו ליעקב כו' מסתוריו כו'. והיינו כמ"ש במד"ר פ' וירא פמ"ט כתיב סוד ד' ליראיו ובריתו להודיעם. איזהו סוד ד' זו מילה. גם בספר הזוהר פ' אחרי דע"ג א' ע"פ מגיד דבריו ליעקב מבואר כדברי המד"ר פ' משפטים דקמ"ו ג' כנ"ל יעו"ש. ולכן אף לר' אלעזר דספ"ג דנדרים שפיר שייך לומר כנוסח המבואר בשבת ס"פ ר"א דמילה. גם לענין ברהמ"ז אמרינן וצריך שיקדים ברית לתורה פ"ז דברכות (דמ"ח ע"ב). ועוד דהא ספ"ד דמגלה (דל"א ב') אמרינן שאלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. והנאמר דפליגא על סתמא דגמרא ס"פ ר"א דמילה. וע' שבת פרק במ"מ (דל"ג א') ע"פ אם לא בריתי מפרשו על התורה. וכן ר"פ לפני אידיהן (ד"ג ע"א). גם דברי ר"א הם כמ"ש במד"ר ר"פ בחקותי ע"פ אם בחקתי תלכו חוקים שבהם חקקתי את השמים ואת הארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. והנה בברכת שאחר המילה אנו אומרים וחוק בשארו שם. וכמבואר בשבת שם. ופי' הרד"א (דף קי"א א') ואמר חוק שאין בה טעם ידוע אלא גזרת מלך. וכן נאמר עליה אשר כרת את אברהם כו' ויעמידה ליעקב לחק. וא"כ היא ראשית כל המצות הנק' חוקים שבהם חקק שמים וארץ שלכן נאמר אם לא בריתי כו' חקות שמים וארץ לא שמתי. לכן שפיר שייך זה בנוסח המילה לכולי עלמא: