א

סימן קצ

ע"ד האיש דלא מיתדר ליה עם אשתו ובראותו שלא יוכל ליפטר ממנה הדיר הנאת תשמישה עליו ונדר עד"ר בלי התרה:

הנה מ"ש כת"ר שהדין מפורש באה"ע סי' ע"ו ס"ט ובי"ד סי' [רל"ה ס"א] דיוציא ויתן כתובה. זהו ודאי אמת אך היינו בזמן הש"ס שהיו מגרשים בע"כ. וגם היינו כשאינו מוצא פתח לנדרו. משא"כ כשמוצא פתח לנדרו כמ"ש בכתובות (דף ס"א ע"ב). ועכשיו שא"א לגרש בע"כ נ' ודאי אפילו אינו מוציא פתח לנדרו א"א לגרש בע"כ כמשי"ת. ולענין אם יכולים להתיר נדר זה. הנה אם משום שנדר עד"ר דאין לו התרה אלא לדבר מצוה. ולכאורה פשוט דלעשות שלום בין איש לאשתו נק' דבר מצוה כדמשמע ממ"ש הש"ך סי' רכ"ח ס"ק ס"ד ס"ה צ"ז. אלא דיש לפקפק דשאני הכא דלא מיתדר לי' עמה א"כ אולי הוא שלום קטיעא א"כ שמא בכה"ג אינו דבר מצוה כ"כ. אך נראה לצדד משום דכיון דאף אם לא יוכל להתיר הנדר לא יוכל לגרשה בע"כ אף אם יהיה מעוגן מחמתה כדמוכח ממשנה שלימה פי"ג דיבמות (דף קי"א ב') הנודרת הנאה מיבמה כו' ואם נתכונה לכך כו'. וע' תוס' שם. וגם מתחייב לה בשאר וכסות כדמוכח מהסוגיא דכתובות (דנ"ב ע"א) וש"ע אה"ע סי' ע"ח ס"ה וחמ"ח שם סק"ו וב"ש סק"ה דנשבית ולבסוף הדירה חייב לפדותה אע"ג דאין אני קורא בה ואותבינך לי לאנתו והיינו משום דאתי לאערומי. וכ"ש הכא שנתכוין בפי' לכך. וכיון שכן אם מבקשים הימנה לקבל גט ואינה רוצה בשום אופן א"כ יש מצוה בההתרה כדי שלא ישב בלא אשה דזה הוי ודאי דבר מצוה להנצל מהרהור עבירה כמבואר ממ"ש התה"ד סי' רס"ג והביאו רמ"א סי' א' ססע"י ח' בהג"ה. ויוכלו לפתוח לו פתח מזה גופא אילו היה יודע שלא יועיל כלום ליפטר ממנה ע"י נדר זה (לא לגרשה בע"כ ולא ליפטר משאר וכסות לא היה נודר). ואם יאמר לא. ה"ז פתח. וכההיא דנדרים (דכ"ג ע"א) גבי דביתהו דאביי ומעשה דרב סחורה שם (דכ"ב סע"ב). וכהא דתנן (דף ס"א ב') פותחין לאדם בכתובת אשתו כו' (ודס"ו) מה ראתה אמן של אלו כו'. וכ"ש הכא שי"ל דהוי כעין נדר בטעות שלא נדר אלא משום דקסבר שעי"ז יפטר ממנה. והא דיבמות גבי הנודרת הנאה מיבמה כו' י"ל דמיירי שאיננה רוצה להתיר הנדר. גם עוד יש לצדד כאן עפמ"ש בש"ע י"ד סי' רכ"ח סכ"א וכגון כו' וי"א כו' דלפ"ז בנד"ז אין זה נק' ע"ד רבים. אע"ג דהש"ך שם ס"ק ס"ו מחמיר כהר"ן וריב"ש מ"מ יודה דיש לו התרה לדבר מצוה כנד"ז. ואם משום שאמר בלא התרה זה הדין מפורש בש"ע י"ד סי' רכ"ט ס"ד דנשאל תחלה על מה שאמר בלא התרה ואח"כ נשאל על עיקר הנדר והוא מתשו' הרשב"א שבב"י סי' רכ"ח קרוב לסס"י: