א

סימן קעה

ב"ה. מה"ק. לידידי עוז המפורסם וכו' מוהר"י אייזיק הלוי נ"י מכתב כ"ת הגיעני כ"ח טבת העבר. נידון מוצא דבר המבואר בתיקון המקוה מכאאזמו"ר נ"ע שטע"ט מרובע הוא יותר מעט ממוצא רמון. כי חכם א' עבד עובדא בווייעטקא דלא כוותיה משום שאומר שיש לו הוכחה ממ"ש פי"ז דכלים להחמיר יותר על שיעור הנ"ל. והנה ראשית נאמר שלענ"ד שיער כאאזמו"ר נ"ע כ"ז ע"י הנסיון ממש כי זכורני שבלאזני ראיתי ממה שהובא לו חצי עגול ככדור מקליפת רמון וכמדומה שהובאו לו אז רמונים מאה"ק תובב"א. ואפשר שהובא לו כ"ז כדי לידע שיעור מ"ר. ואני לא מצאתי כעת ראיה ברורה ששיעור מ"ר יהיה מצומצם כשיעור הנ"ל רק שיש לעיין בס' כפתור ופרח ובס' מי נדה להמח"ס שלדעתי אפשר שימצאו שם מענינים אלו ואין הספרים תח"י לעיין בהם. והנה אם כוונת החכם המשיג לומר שאע"פ שהרמונים שלפנינו יהיה שיעורן כך אין לסמוך ע"ז משום שמשמע במשנה שהם גדולים יותר. וא"כ אין לסמוך על שיעור רמונים שלפנינו וכדרך שמחמירים לענין שיעור רביעית שהוא ביצה ומחצה ולא סמכי' אביצים שלפנינו שהם קטנים כיון שבגמ' משמע שהביצה היא ז' אצבעות אזלינן בתר ההוא שיעורא וע' תשב"ץ ח"ג סי' ל"ג. ודבריו היו נכונים אם יש לו ראיה ממשנה. אבל באמת לא מוכח משם מידי. וכדלקמן אי"ה. ואדרבה לכאורה יש ראיות שהרמון אינו גדול כ"כ. והנה בתשו' חוט השני סי' צ"ז (דק"ג ע"ב) כ' וז"ל ורמון נ"ל שהוא גדול יותר משני זיתים מדאיבעי' לן פט"ו דשבת ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב כמ"ז עד שהשלימו למ"ר מהו. הנה הגאון הנ"ל עם רוב בקיאותו שם בתשו' הנ"ל לא הכריח רק שהוא גדול משני זיתים והאי שיעורא בציר טובא דהא כמ"ז הוא פ' משפ"ה כמ"ש בב"י סי' ר"א. אך בירושל' שלהי בכורים משמע דרמון גדול מתמרים ע' קרבן העדה שם. ולמ"ד דכותבת גדול מכביצה והביצה יש בה ג' זיתים להרמב"ם א"כ מוכח דרמון גדול יותר. מיהו מזה אין ראיה למסקנא דיומא דע"ט דכותבת הוא פ' מכביצה. וכ"ש להאומרים דכביצה הוא רק ב' זיתים:

והנה בירושל' רפ"ו דברכות הביאוהו התוס' בברכות ל"ט ע"א מילתיה דר' יוחנן אפי' לא אכל אלא פרידה א' של ענב או של רמון בעי ברוכי משום דבברי' מברכין אפילו פחות מכזית. א"כ משמע דיכול להיות שפרי הרמון בלא קליפתו יהיה פחות מכזית. ולפי' הרי"ו שבתוס' שם היינו אפילו עם גרעינו של הרמון וכן פי' הרשב"א בחי' שם דעת התוס' וכ"ה דעת הרשב"א עצמו. אך להרא"ש י"ל דדעת הר"י היינו בלא הגרעין. ובתר"י שם משמע להדיא דאפשר שהרמון עם הגרעין יהיה פחות מכזית. ונהי די"ל דהיינו ברמון קטן מ"מ לפ"ז רחוק מאד שהרמון הבינוני יהיה גדול יותר מטע"ט. שהרי כיון שהזית נכנס ויוצא בריוח בנקב שהוא כשפ"ה כנ"ל א"כ שטחו אין מחזיק אפי' ד' אצבעות בינוני' על אצבע (מן האצבעות שהן ה' בטפח) שהרי שפ"ה הוא ערך ב' אצבעות הנ"ל עגולות א"כ אף גם אם היה הזית כדור כזה שקוטרו ב' אצבעות. לא היה מחזיק רק ד' אצבעות הנ"ל. כי הכדור העגול מחזיק חצי מן המרובע מעוקב (לחשבון חכמי הגמרא ולחכמי המדות הוא יותר חלק כ"א מהחצי ע' תשב"ץ ח"א סי' קס"ד וסי' קס"ו) ומרובע מעוקב ב' על ב' וגובהו ב' הוא ח'. א"כ הכדור כזה הוא ד'. וא"כ כיון שזית בציר משפ"ה י"ל שאין בו רק ג' אצבעות הנ"ל. והרמון אף את"ל שהוא טע"ט עגול יש בו ס"ה אצבעות הנ"ל ויותר לפי חשבון הנ"ל. וא"כ הוא ערך עשרים פעמים מן הזית. וכ"ש את"ל שהרמון גדול יותר כמו שעולה ע"ד החכם המשיג, שזהו רחוק שפרי הרמון הקטן יהיה פ' מכזית והרמון הבינוני אף שהוא עם קליפתו יהיה גדול יותר הרבה מעשרים פעמים מזית לפ"ד החכם הנ"ל. ולכאורה מחמת ראי' זו היה עולה בדעתי לפרש ד' כאאזמו"ר נ"ע במ"ש שהוא יותר מעט ממ"ר דכוונתו ממ"ר שבמשנה דהיינו ג' רמונים והיינו כפירוש ר"ש בפי"ז דכלים וה"ק שהוא יותר מעט ממ"ר. ולמה הוא רק מעט הרי לכאורה הוא יותר הרבה מרמון א'. ולזה אמר לפי שי"א שהן ג' כו' ואף דלהר"ש צ"ל כחצובה דייקא וא"כ בשיעור טע"ט מרובע אין עולה להצטרף רק חצי מזה שזהו כחצובה מ"מ הרי גם בחצי יהיה יותר הרבה מעשרה זיתים ואפשר שהרמון אין בו רק ג' זיתים ומש"ה אמרי' פט"ו דשבת ניקב כמ"ז וסתמו כו' עד כו' הנה הזכיר רק ב"פ ניקב כמ"ז ועד אתי לטפויי פעם ג' והיינו כמשמעות תשובת ח"ה הנ"ל:

אבל באמת א"א לפרש כן דבריו הק' מכמה טעמים. הא' משום דא"כ לא א"ש שהוא יותר מעט ממ"ר כיון דעכצ"ל דלהר"ש עכ"פ בטפח על חצי טפח יש יותר מג' רמונים כנ"ל. א"כ בטע"ט מרובע יש פעמיים מג"ר ואיך כ' יותר מעט כו'. הב' שרחוק בעיני שיחמיר כדברי הר"ש דיחידאה הוא כמ"ש כת"ר נגד התוס' בעירובין ד' ובסוכה ו' ובשבת קי"ב ונגד הרמב"ם בפי' וחיבורו פ"ו דכלים והראב"ד בהשגות ונגד הרא"ש בפי' המשניות שם פי"ז דכלים והריטב"א בעירובין וכן פי' הרע"ב והתוי"ט בכלים דלכל הני פוסקים הנ"ל אין השיעור בג"ר ממש. ואף שהיינו יכולים לידחק דמשום חומר איסור כרת ואשה בחזקת טומאה עומדת עד שתטבול חשש לדעת יחידאה ג"כ מ"מ כיון דבלא"ה לפי דעת הרב"י ורמ"א בש"ע ס"ז א"צ כלל רק נקב כשפ"ה. א"כ נהי שבודאי יש להחמיר כמ"ר כמ"ש בד"מ משום שבאמת ד' הרמב"ם במ"ש נקב המטהרו י"ל דבעי' כמ"ר בכלי עץ וכמ"ש בס' באר יעקב אך במש"ש שבכלי גדול המחזיק מ"ס א"צ רק כשפ"ה אין דבריו מוכרחים ועיין בס' החינוך סי' קע"ג דמשמע דבכל ענין בעי' כמ"ר. ודבריו ע"פ רוב לקוחים מהרמב"ם אם לא כשמפרש שכן פירשו רבותיו וא"כ נ' שהבין כן דעת הרמב"ם ג"כ ודלא כהב"י. מ"מ עכ"פ בשיעור מ"ר גופא אין לחוש כלל לדעת יחידאה נגד התוס' וכל הפוסקים. וע"כ נלע"ד דפסק כהתוס' וסיעתם וס"ל דרמון א' יש בו טע"ט עגול ככדור. (ומגמ' דשבת פט"ו הנ"ל לא מוכח מידי שהרי בעירובין כ"ד אמרינן ג"כ כי האי לישנא פרץ אמה וגדרה פרץ אמה וגדרה עד שהשלימו ליותר מעשר א"כ האי עד לטפויי קאתי עד י"פ א"כ י"ל דה"נ לענין ניקב כזית כו' עד כו'). ומ"ש מרובע הוא יותר מעט (דהיינו פחות מרביע לחשבון חכמי המדות) משום שי"א שהן ג' אחוזין כו' ר"ל דכשהן ג' בכלי צריך מעט יותר בנקב כמ"ש התוס' הנ"ל. ועכצ"ל כן דאין לומר דס"ל דרמון הוא כדור יותר מטע"ט עגול רק דמ"מ די בטע"ט מרובע משום שהמרובע גדול מהעיגול דהא ליתא דמ"מ כדור שקוטרו גדול מטפח לא יצא דרך נקב שהוא נקב טע"ט מרובע וא"כ עדיין ראוי וכלי הוא לקבל רמונים ומש"ה משמע בר"ש דנקב ארוך כג' רמונים אין מצטרף לכחצובה והיינו מטעם הנ"ל וה"ה לשא"פ לשטתם למ"ר א' דבהא ל"פ עליו וגם מסתברא הכי דזיל בתר טעמא. והקושי' מירושל' הנ"ל הנה לשטת הרא"ש ודאי א"ש דעם הגרעין י"ל דאפי' ברמון קטן הוה יותר מב' עד ג' זיתים ובבינוני הוה ו' זיתים או יותר. והקליפה היא גדולה יותר כנראה בעליל שהיא עוביי' ובסוף כתובות דק"ח ב' שתבעו רמון בקליפתו משמע שהקליפה דבר חשוב הוא עד שנופל עליה טו"ת כו'. וא"כ אין תימא שהקליפה עבה המקפת דבר שהוא ו' זיתים תחזיק פעמיים כן וא"ש לחשבון הרמון עגול טע"ט כנ"ל. ולשא"פ י"ל דמשכחת לה ברמון קטן שלא נגמר עדיין כל צרכו דזוטר טפי. אבל דעת החכם המשיג שרמון גדול מטע"ט מרובע היא רחוקה ונפלאה מאד בעיני מחמת ירושל' הנ"ל. והנה עוד יש דמדומי ראי' לפי' הנ"ל שהרמון הוא קרוב לשיעור טע"ט עגול כנ"ל וגם שאינו יותר בודאי. מהא דאמרינן בערובין כ"ח שמערבין בשני רמונים ואתרוג א' דלכאורה משמע במעילה פ"ו דאתרוג ורמון חשיבותן שוה ששנינו שם בפרוטה אתרוג בפרוטה רמון. ואע"ג דלשם מסיים אתרוג גדול הייתי מבקש כו' הרי בכתובות צ"ט משמע דלאו קטן ורע הביא לו אלא כמו שביקש ממש רק דאי הוה קונה בב' פרוטות הוה מעלי טפי. ועוד דאפשר דגם הרמון שבפרוט' הוא קטן והא דלא קאמר רמון גדול הייתי מבקש כו' משום דלגבי הרמון אין שייך לומר ששינה שליחותו כיון שלא שלחו להביא רמונים ע"ש. ואע"ג דהתוס' בסוכה ל"ט כ' דאתרוג כשר והדר לברכה דמיו יקרים היינו כשר והדר דייקא ותדע דבהדר אשכחן שנתן ר"ג אלף זוז כו'. וא"כ כיון שחשיבות אתרוג והרמון שוה עכצ"ל דהא דברמון בעי' שנים ואתרוג א' והיינו משום דפרי הרמון שראוי לאכילה הוא מחצה מהאתרוג אף אם האתרוג והרמון שוים. וקליפת האתרוג ראוים לאכילה ע"י הדחק כדמוכח בסוכה ל"ה ב' חוץ מקליפה כו' למ"ד מפני שמפסידה ליכא משמע הא אם היא תרומה שייך מפסידה והיינו משום שראוים לאכילה כו'. וכיון שהרמון ואתרוג שוים ובאתרוג תנן בסוכה דל"ד שיעור אתרוג הקטן ר"י אומר בכביצה ובגדול כדי שיאחז שנים בידו א' ושניהם לגי' הירושל' שהסכים לה הר"ן ע"ש. א"כ משמע דאין רמון בינוני גדול מטע"ט עגול עכ"פ שא"כ א"א שיאחזנו בידו א' עם הלולב. ואין לומר דבאמת רמון גדול מאד יותר מאתרוג ומה שהמקח מן האתרוג הוא כמו הרמון ואפשר יותר כנ"ל הוא משום שהרמונים אינן פרי משובח כ"כ וכדתנן הקלין שבדמאי השיתין והרימין כו' דנלע"ד דרימין לאו היינו רמונים ממש אע"ג דבירושל' שם משמע שהם רמונים וכ"מ בי"ד סי' רצ"ה עכצ"ל דהיינו מין רמונים גרועים כמו ששיתין הם מין תאנים גרועים וכ"מ בברכות מ"א דאמרינן רימין כנדי ורמונים א"צ פי' וכ"מ בערוך ערך רימין. וכ"מ במשנה ה' פי"ז דכלים שיהיו מתעשרים ודאי משמע דשאר רמונים מתעשרים דמאי ע' ר"ש שם ואילו רימין הם קלים שבדמאי כו'. וכיון דאין לנו ראיה שרמונים הם פירות גרועים א"כ כיון דנשתבחה א"י בהן ולא נשתבחה באתרוג א"כ מהכ"ת לומר שהאתרוג חשוב הרבה יותר מצד עצמו. ועוד דרמוני בדן חשיבי טפי מאתרוג דאתרוג אינו מקדש בכ"ש כמותם ומדאעפ"כ לענין עירוב בעי' שנים אפילו מרמוני בדן ואתרוג א' א"כ עכצ"ל דאתרוג גדול יותר או שעכ"פ גדול מתוכיות הרמון. ((ענין ר"מ רמון מצא תוכו אכל כו') רמון גדול מתפוחים עירובין שם מדמקשה ולהוי כאפרסקין כו' ומיירי נמי מתפוחי פרדס. עי' ירושלמי פ"ח דפאה ואכלו בשעריך ושבעו כו' משמע דאתרוג גדול מרמון כו'). וא"כ הא דמקח מרמון ואתרוג שוה היינו מפני שאין האתרוג קטן מהרמון וכ"ש את"ל דאתרוג יקר יותר. וכיון שהרמון אינו גדול מאתרוג א"א לומר שיהיה גדול מטע"ט עגול אף לגי' הירושלמי והר"ן דעכ"פ כשאוחזו עם הלולב בידו א' ודאי דהוה אתרוג בינוני (אף לר' יוסי דלא פליג ארי"ה אלא דלא חשוב גדול יותר מדאי) ואם היה יותר מטע"ט עגול לא היה אפשר כלל שיאחזנו עם הלולב בידו א' ולכן אף את"ל שהרמון גדול מעט מהאתרוג עכ"פ רחוק הוא לומר שהוא יותר מטע"ט כנ"ל. אמנם לדעת רבינו ז"ל יש דמדומי ראיה מכאן דעכ"פ הרמון י"ל שהוא כמו האתרוג מחמת ראי' הנ"ל ממעילה ועירובין כו' ואתרוג בינוני שנגמר קרוב לומר שהוא ערך טע"ט עגול בעוביו ומ"מ אפשר לאחוז אתרוג כזה עם הלולב שעכ"פ יקיף רוב האתרוג בידו. והנה אף שאין כ"ז ראיה מוכרחת כבר הקדמתי שלדעתי שיער כ"ק נ"ע ברמונים ממש אלא דאהני לן מ"ש דעכ"פ משמעות סוגי' הגמ' והפוסקים שאין הרמון גדול יותר מדאי עד שלא נסמוך על שיעור מן הרמונים שלפנינו. ועי' בחי' הרשב"א בשבת דצ"ו שאפשר לשמרים לסתום נקב כרמון א"כ גם משם מוכח שאין הרמון גדול ביותר מדאי. ומ"מ לא לפחות ח"ו משיעורו של כאאזמו"ר נ"ע באתי. שבודאי הוא שיער ברמונים כנ"ל רק להרחיק דעת החכם המשיג ומפליג יותר מדאי בשיעור מ"ר. ומעתה נשאר לנו לדבר נידון ראייתו ממ"ד פי"ז דכלים. והנה כת"ר כ' שלדעתו כוונתו הוא ממש"ש שהרובע א"י לקבל רמונים. ונהי דבאמת שיער שטח הרובע גדול יותר מרמון למאי דפרישית שרמון הוא טע"ט עגול. שהרי הרובע שהוא לוג מחזיק מ"ג אצבעות וחומש לחשבון הרביעית וטע"ט עגול ככדור מחזיק ל"ב אצבעות לחשבון הגמ' כנ"ל ששיערו בקירוב ולחכמי המדות יהיה ל"ג אצבעות וחצי אצבע ומשהו יותר. שהוא פחות הרבה ממ"ג אצבעות כנ"ל. מ"מ דעת לנבון נקל שבשום פנים אי אפשר שיכנס הרמון כולו תוך רובע הנ"ל באיזו תמונה שיהיה הכלי. שאם הכלי היה ככדור כנ"ל הגם שאז היה חללו מחזיק הרמון וישאר חלל ג"כ מעט. מ"מ א"כ מי יכניסו לשם דלפ"ז א"א שיהיה בכלי כזה רק נקב קטן וא"א לעייל פילא בקופא דמחטא. וא"א שיכנס הרמון ויטמן כולו תוך כלי בין שהכלי מרובע או עגול כצלוחית שלנו אא"כ רוחבו טפח וגובהו טפח וא"כ כלי מרובע כזה יחזיק ס"ד אצבעות ועגול יחזיק נ' אצבעות ושני שביעיות לחשבון חכמי המדות הנ"ל ע' תשב"ץ שם וכ"ז הוא יותר הרבה מרובע שהוא מ"ג אצבעות. אם לא אם יהיה הכלי מחציו ולמטה כחצי כדור ומחציו ולמעלה עגול כצלוחית וכעמוד עגול שאז יתיישב הרמון שבתוכה אם תחזיק ערך מ"ב אצבעות. אלא שכלי כזה אין דרך לעשותו כלל דלמה לא יעשה בחציו התחתון ג"כ חלל כצלוחית וכעמוד עגול כיון שע"כ יש בו כדי לחוק יותר (דאל"כ היה נופל כו') למה לא יחוק בו יותר שיחזיק יותר. ולא דברו חכמים אלא בהוה ומש"ה סתמו שהרובע א"י לקבל רמונים. אלא שמזה דמות ראיה שעכ"פ אין הרמון פחות מטע"ט עגול דאם היה קוטרו ג' אצבעות ומחצה מהגודלין היה נכנס ברובע עגול העשוי כצלוחית בריוח גדול לפי חשבון הנ"ל. כי צלוחית עגולה המחזקת רובע יוכל להיות גובהה ורוחבה ד' אצבעות פחות רבע. וא"כ אם היה הרמון כשיעור זה היתה מחזיקתו. וא"כ מוכח שהרמון הוא טע"ט עגול ואז א"א לו להתיישב כולו בכלי זה בשום ענין כנ"ל ואפשר נתכוין החכם בראייתו ממש"ש שהקנונים הקטנים א"י לקבל רמונים ובמשנה ג' פט"ז פי' הרמב"ם שהם על תמונת קערות אשר יאכל האדם בהן. ואי מהא לא ארי' דלפי' הר"ש והרא"ש והרע"ב שם ודאי דאינו ראיה. ולהרמב"ם נמי י"ל דאשר יאכל האדם בהן לא קאי אקנונים אלא אקערות וא"נ הם כקערות א"י לקבל רמונים מצד שאין בגובהן כמ"ר דכה"ג נמי אין עשויין לרמונים. דאלת"ה האיך אפשר שהרמון יהיה גדול מקערה שלנו הא ודאי ליתא. הלכך איני רואה ראיה ממשנה זו להחמיר על פסק כאאזמו"ר נ"ע. וכבר כתבתי שמסתברא כפסק אאזמו"ר נ"ע וכ"ש שבודאי דבריו באו מצד הנסיון ג"כ. לכן אין בזה לענ"ד שום בית מיחוש. ואם יש לו ראיה אחרת ימחול כ"ת להודיעני אם ירצה: