א

סימן קעג

אם אפשר להכשיר מקוה שיש בו חשש מים שאובים ע"י שיטילו לתוכו יין שישתנו מראה המים שבמקוה למראה יין:

נראה ודאי דלא מהני. דדוקא ג' לוגין שנפל לתוכן יין ונשתנו מראיהן אינן פוסלים. במשנה פ"ז דמקוואות. אבל כשכבר נפסלה המקוה ע"י ג' לוגין שאובין ונק' עליה שם פיסול לא מהני ע"י שישנו מראיה ע"י הטלת יין. שהרי שנינו פ"ג דמקוואות מ"ב כיצד הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפסולן כו' ולא תנא תיקון ע"י שישנו מראיו. א"ו דלא מהני שינוי מראה רק כשנשתנו כן השאובים קודם שנפלו למקוה. ולא נקרא על המקוה שם פסול. וע"ש כה"ג במשנה רפ"ג. ודוגמת חילוק זה ג"כ במשנה ד' פ"ד דמקוואות אימתי בזמן שמתערבים עד שלא יגיעו למקוה שאז מתבטלים השאובים ברוב. משא"כ כשנמשכים בלי תערובות יעו"ש בפי' הרא"ש. כך י"ל שינוי מראה מבטל השאובים קודם שנפלו במקוה ולא כשכבר נפלו. והגם שבתוספתא דמקוואות פרק חמישי הביאה הב"י סי' ר"א דס"ט ע"ג מקוה שאין בו מים מ"ם סאה ונשתנו מראיו אינו נפסל בשלשה לוגין. וכתבה הראב"ד פ"ז מהל' מקוואות. ופסק כן רמ"א סעיף כ"ט בהג"ה. הרי מצינו קולא חדשה דכמו הג' לוגין שנשתנו מראיהן אינן פוסלין כך המקוה שנשתנו מראיה אינה נפסלת בג' לוגין. א"כ כמ"כ י"ל שגם שנפסלה בג' לוגין מהני שינוי מראה. אך באמת לא דמי. דבדין התוספתא נשתנו מראיה קודם שנקרא עליה שם פסול. משא"כ לאחר שנקרא עליה שם פסול י"ל לא מהני מה שנשתנו מראיה להכשירה אע"פ דמקוה שאוב שנגלד כשר משום מים שאובין כמ"ש בב"י שם דס"ט ע"ד נגלד שאני. ופשוט הוא. ע"כ ודאי אין להקל ח"ו ע"י זה. ע"כ כדי לנקות המקוה צריך לנהוג כמ"ש בשו"ע סעיף מ"ם שיקוב הכלי בשוליו כל שהוא. ובבאה"ט ס"ק סמ"ך בשם הב"ח דנהגו לנוקבו בכונס משקה. ובודאי בדליים של עץ יש לנוקבו ככונס משקה דוקא. ששיעור זה נזכר בגמרא פרק כל הבשר דק"ז ע"א. ואם היו מנקים רק בדלי אחד היו יכולים לנקות בדלי שלם עיין בשלטי הגבורים פרק המוכר את הבית משום דמכלי אחד רחוק שיפלו ג' לוגין מים שאובים. וא"כ מה שיפול מכלי זו בדלי אחרת אין מצטרף כיון שלא התחיל השני עד שלא פסק הראשון. אך בנד"ז שהמקוה עמוקה מאד יוכל להיות שיפול מדלי אחד שלשה לוגין. ע"כ צריך לנקוב הדליים ככונס משקה ואזי יוכלו לנקות המקוה אף בדליים הרבה. ושיעור ככונס משקה מבואר בטוש"ע א"ח רס"י קנ"ט דהיינו שאם ישימו אותו על המשקים יכנסו בתוכו דרך הנקב והוא מבואר בגמרא בנדה פרק בא סימן דמ"ט ע"א ת"ר כיצד בודקין כו' וכת"ק ולא כר' יהודה ועיין תוספות שם ד"ה אם כונסה. במ"ש לאו היינו ככונס משקה דהכא כו' מיהו אפשר דההוא כונס משקה הוי כדהכא כו'. ועיין בערוך ערך כנס. לא הזכיר בענין כונס משקה רק כמ"ש כאן. ולא ב' מיני כונס משקה. וכן משמע מדפליגי ת"ק וריה"ו בשיעור כונס משקה ושניהם שוים דלא יש עוד כונס משקה ששיעורו גדול יותר. והנה הב"י בא"ח סי' קנ"ט הביא מ"ש מהרי"ק שורש כ"ה דשיעור כונס משקה הוא נקב רחב כמו עדשה אחת וכ' שהוא ע"פ מ"ש התוספות הנ"ל בתחלה. לפ"ז לפמ"ש התוספות אח"כ מיהו אפשר כו'. אזי גם שיעור כונס משקה דדלי שמנקים בו המקוה יהיה ג"כ כשיעור דכונס משקה שבא"ח שם לענין נט"י. וא"כ למעשה אם אפשר לנקות המקוה ע"י דליים נקובים כשיעורא דמהרי"ק יש להחמיר ולעשות כן ואם אי אפשר אזי יש לסמוך על שיעורא דכונס משקה שבטוש"ע א"ח רס"י קנ"ט. וגם בי"ד סי' ר"א כ' הב"י על דברי מהרי"ק שכ' שהשיעור כעדשה שאינו יודע מניין לו. ובענין שיעור רוחב העדשה עיין ביו"ד סי' ק"צ בד"מ שם סק"א. ובש"ע שם סעיף ה':