[קיצור]

א הנה לפי טעם הרא"ש והר"ש ג"כ המשנה דרפ"ה דפסול הוא משום גזירה וא"כ אינו רק מדרבנן. וע' בפי' המשניות להרא"ש ראי' לזה דאל"כ תקשי מהתוספתא דעריבה דמהני טבילה אף שאין העריבה תוך המקוה. וכ"מ פשט לשון המשנה ב' פ"ו ואם לא טבל מה גם לפי' הרא"ש שם. ואף את"ל דמעין שהעבירו ע"ג השוקת אין זו השקה מ"מ מן הצד בשפ"ה ודאי הוי עירוב. ומ"ש מעריבה. וע"כ צ"ל דפסול מדרבנן קאמר. וא"כ בשאיבה הפוסלת רק מדרבנן יש לסמוך בשעת הדחק ע"ד רבין אמר ר' יוחנן תמורה י"ב ב' דס"ל דשאובה שהמשיכו כולה כשרה. ומ"ש התוס' דמשנת ראב"י קב ונקי אין זה תירוץ כיון דר' יוחנן ס"ל כחכמים. וע' כנה"ג סי' ר"א בהגה"ט סעיף ט"ל:

ב לפי' הריטב"א ביבמות ט"ו א' וכ"נ מפרש"י שם אף ששוקת יהוא לא היה הנקב סמוך לשוליה ממש מהני עירוב מקואות וזה כמ"ש הרי"ט להרשב"א ולא כמ"ש להרמב"ם והרא"ש. והחילוק בין זה להעבירו ע"ג השוקת עכצ"ל משום דאין במים שבין השוקת מ"ס וע' תפל"מ שהקשה ע"ז:

ג הכנה"ג (ב' תשו' מהר"ם טראני) בהגב"י אות נ"ד וז"ל טבילה ושמימיה באין מן הנהר דרך חביות כו' עד שהמים הבאין לבית הטבילה אינן שאובין אלא שצפין על המים שבחבית כו'. וכ"כ שם מהרא"ג. וע' בש"ע אדמ"ו סי' קנ"ט ס"ד מן הנקב ולמעלה אינו חשוב כלי. וצ"ל דמחלק בין זה למשנה דרפ"ה שכשהמים באים ע"י נקב שמהצד וכנגדו נקב ג"כ אינן מתערבין כ"כ עם המים שאובין שמתחת לנקב. כ"א צפין על גביו. אך הש"ך סעיף ח' ס"ק כ"ו בשם הב"ח ס"ל שאין חילוק וע' תשו' נו"ב מה"ת חי"ד סי' קל"ח או קל"ט מזה:

ד תשו' זכרון יוסף חי"ד סי' י"ג בשם תשו' פמ"א ח"ב הקיל במעין שהעבירו ע"ג השוקת דאינו פוסל רק מלטהר בזוחלין. והגם שחלק ע"ז עכ"ז כ' לסמוך כשאין מקוה אחר. א"כ נד"ז ג' טעמים. הא' להרשב"א והריטב"א ורש"י ה"ל עירוב מקואות ע"י הצנור המקלח לנקב שבהתיבה. ב' טעם דמהר"ם טראני וטעם דהפמ"א. ג' כיון להרא"ש ור"ש ג"כ גזירה דרבנן סמכינן אמ"ד שאובה שהמשיכוה כולה כשרה: