ו

והנה גלד שחוץ למכה חוצץ פ"ט דמקוואות מ"ב. וז"ל הר"ש גליד שחוץ למכה ריר היוצא מן המכה מתייבש ונעשה גליד עכ"ל וכ"כ בפי' הרא"ש שם והרע"ב והרמב"ם כ' והגליד שע"ג המכה הקליפה אשר העלה על החבורה עכ"ל וגלד שעל המכה אינו חוצץ שם מ"ד. משמע אף שהוא ג"כ גליד יבש רק כיון שאינו מתפשט חוץ למכה אינו חוצץ. וכ"נ מדברי הראב"ד בספר בעה"נ שער הטבילה די"ט ע"ד שכתב דהא אמרינן בנדה פרק בתרא דס"ז ולית הלכתא ככל הני שמעתתא על תלתא שמעתא קמייתא קאמר דאינון ריבדא דכוסילתא ולפלוף שבעין וכחול שחוץ לעין דאינהו אמרין חוצצין באשה ולית הלכתא כוותייהו אלא כסתמא דמתניתין דאיתניא לעיל דגלד שעל המכה אינו חוצץ כלל לא שנא דכוסילתא ולא שנא דשאר מכה לא שנא בגו תלתא ולא שנא לבתר תלתא כו' עכ"ל. והרי רש"י פי' גבי ריבדא דכוסילתא שבתוך שלשה גלדן רך. משמע לאחר שלשה מתייבשין ועכ"ז ס"ל להראב"ד דאינן חוצצין כיון שהם גלד שע"ג המכה. וכ"כ בהשגות פ"ב מהל' מקוואות דין כ' עמ"ש הרמב"ם מפני שהדם נקפה כגלד. וע"ז כ' זה שבוש שהרי גלד שעל המכה אינו חוצץ. ושם כ' הטעם שאינו מקפיד. אבל הרא"ש סוף נדה בהל' מקוואות סס"י כ"ה חילק דגליד שחוץ למכה הוא מתייבש ונעשה גליד. אבל מה שבתוך המכה הוא רך תמיד. ומדמה זה ללפלוף שבעין ושחוץ לעין. ועיין תוס' נדה דס"ז א' ד"ה לפלוף ס"ל גם בלפלוף אין החילוק ע"ד לח ויבש כי חוץ לעין אפילו לח חוצץ. ודברי הרא"ש גבי לפלוף שבעין הם כדברי הסמ"ג שהביא הב"י בדין לפלוף שבעין. אבל מדברי התוס' הנ"ל מבואר נגד הפי' שפי' הרא"ש גבי גלד ג"כ. והרמב"ם גבי לפלוף שבעין ס"ל ג"כ כהתוספות. והנה לפמ"ש לעיל דפי' אינו מקפיד היינו שאינו מקפיד להסירו לעולם צריך לומר דגבי גלד שעל המכה אין מקפיד מלהסירו לעולם דלכשיתרפא המכה יפול מאליו. אבל גבי גלד שחוץ למכה י"ל דמקפיד עליו. דהיינו שאף שבהיות המכה בתוקפה לא יוכל להסירו שעי"ז יגרום כאב להמכה כיון שהוא סמוך להמכה ממש אך לכשתתרפא המכה מקפיד להסירו אם לא יפול מאליו. אכן סה"ת סי' ק"ג כ' וז"ל וצריך להסיר גלד ומכה שעליה כדאמר רמי בר אבא האי ריבדא דכוסילתא עד תלתא יומי לא חייצא דעדיין לח הוא הגלד שעל המכה שעל הקזה מכאן ואילך חייצא שנעשה יבש ונדבק בדוחק אל הבשר. ואפילו אם מצטער אם יסיר הגלד מעל המכה או אבעבועות או שחין דעתה לא היה דעתו להסיר וקרוי אינו מקפיד. מ"מ רגילות הוא להסיר הכל או ימתין עד שירפא ויוכל להסיר בקל כ"ז פי' מורי רבינו בתשובה אחת עכ"ל. נראה מדבריו דכל שמצטער אם יסירנו עכשיו ולכן אין דעתו להסירו עכשיו חשוב אינו מקפיד אע"פ שכשיתרפא יהיה דעתו להסירו ולדבריו זהו החילוק בין גלד שעל המכה לגלד שחוץ למכה דגלד שעל המכה מצטער להסירו ולכן אין מקפיד עליו. וגלד שחוץ למכה אין מצטער כ"כ אף להסירו עכשיו ע"כ מהסתם מקפיד עליו. והנה כדברי סה"ת כן הוא לשון הסמ"ג לאוין קי"א וגדולה מזה משמע בסה"ת סי' ע"ט דכל גלד שמצטער עליו אינו חוצץ אפילו חוץ למכה שהרי כתב שם לענין נט"י או גלד המכה שהוא יבש ואינו מקפיד או גלד שמצטער עליו אינו חוצץ אע"פ שבטבילת כל גופו רגילות להסיר הכל משום חומרא כו' מ"מ בנט"י לא החמירו כו' וכ"כ הסמ"ג במ"ע סי' כ"ז בהלכות נט"י. הובא ב"י באו"ח רס"י קס"א ובמ"א שם סק"ט. ומשמע ודאי דקאי אפילו אגלד שחוץ למכה. וכ"מ מדברי הסמ"ק שהביא הב"י וגלד יבש שאינו מצטער בנטילתו. משמע כל שמצטער בנטילתו אינו חוצץ אפילו חוץ למכה. וכן פי' דבריו הס"ט סי' קצ"ח ס"ק כ"ג סד"ה ותו קשה לי על הש"ך. אלא שכתב ונראה דאין כל הפוסקים שוים בזה אלא ס"ל דאף במצטער לא מקרי שאינו מקפיד וכפשטא דמתניתין פ"ט דמקוואות מ"ב דגלד שחוץ למכה חוצץ ולא מפליג מידי. ומה"ט נראה שהחמירו הר"ש מקוצי ומהר"ק בנשיהם הובא בט"ז ס"ק י"ד אע"ג דמיירי דמצטערת בנטילתה וכמבואר שם ואלו היה מחומרא בעלמא לא היו מחמירים כ"כ שלא להאמינה. מ"מ יש לסמוך על הפוסקים דסברי דאם מצטערת מקרי מיעוטו שאינו מקפיד עליו עכ"ל. ועב"י בי"ד סי' קצ"ח גבי גליד שעל המכה בבד"ה שם בד"ה כתב בא"ח הורגלו הנשים כו'. והנה טעם החולקים על זה וס"ל כפשטא דמתניתין י"ל בשני אופנים. הא' דכיון שהגליד חוץ למכה ע"פ רוב אין כאן צער כל כך ע"כ אף אם לפעמים מצטער לא חילקו. הב' י"ל דכיון דבזמן מועט כשתתחיל המכה להתרפאות יקפיד עליו להסירו א"כ אף מעתה חוצץ אף שכעת אינו מקפיד ודומיא טבעת חוצץ באשה מפני שדרכה להסירה בשעת לישה וכמש"ל סוף אות ד' בשם הראב"ד. ועיין בש"ע אאזמו"ר הגאון נ"ע בא"ח סי' קס"א סעיף ו' ז' נתכוין לתרץ קושיא זו מטבעת על גלד שחוץ למכה שמצטער עליו. דאף שבסעיף ז' הביא הדין דטבעת אף שאין בה אבן טוב חוצצת באשה שדרכה להסירה בשעת לישה כו' אבל באיש כו' לפי שאינו מקפיד עליה להסירה לעולם. דמזה משמע לכאורה שכדי שלא יחצוץ הוא כשאינו מקפיד עליו להסירו לעולם אעפ"כ גבי גליד כתב כנ"ל וז"ל סעיף ו' ריר היוצא מן המכה ומתייבש ונעשה גליד אם אינו מקפיד עליו להסירו. או שמצטער להסירו שמעתה אין דעתו להסירה כל זמן שיהיה בענין זה קרוי אינו מקפיד ואינו חוצץ לנטילה אע"פ שבטבילה מחמירין עכ"ל ור"ל דאף כשיתרפא יסירנו מ"מ כל זמן שהוא בענין שהוא כעת אין דעתו להסירו וא"כ ה"ז כדבר שאינו מקפיד להסירו לעולם. כיון שלא יסירנו אא"כ ישתנה לגמרי מהמהות שהוא כעת. ולא כשיהיה בענין שהוא כעת. וזהו קצת דוחק דמ"מ דעתו להסירנו. ולכן החולקים על סה"ת י"ל שאין נכון אצלם חילוק זה ע"כ מדמו זה לטבעת ולרצועות שבראשי הבנות כנ"ל. ולפ"ז גבי גלד שעל המכה דאינו חוצץ צ"ל הטעם כמ"ש בחידושי הרמב"ן פב"ת דנדה דס"ז סד"ה ולית הלכתא. וז"ל וגלד שעל המכה נמי משום האי טעמא הוא דלא עביד אינש לקלף גלד מכתו. משום דקשה למכה עד דיביש ומקליף מנפשיה. אבל ריבדא דכוסילתא כו' חייצה עכ"ל. הרי חילק למ"ד דריבדא דכוסילתא חייץ אחר ג"י אף שהוא כגלד שעל המכה משום דמ"מ מקפיד להסירו דאינו קשה למכה כשיסירנו משא"כ גלד שעל המכה אין דרך לקלוף אותו כלל עד שיתקלף מאליו וממילא. ולכן מה"ט יש לחלק ג"כ בין גלד שעל המכה לגלד שחוץ למכה. דגלד שחוץ למכה מקפיד להסירו כשתתחיל המכה להתרפא ולא ימתין עד שיתקלף מאליו משום דמה שיקלפנו לא קשה למכה כיון שהוא חוץ למכה ע"כ חוצץ אף דכעת מצטער עליו ואין דעתו להסירו עתה מ"מ כיון שדעתו לקלוף אותו אחר זמן חשוב ג"כ מקפיד עליו רק גלד שעל המכה כיון דאין דרך לקלוף אותו כלל כ"א להמתין עד שיפול מאליו ה"ז נקרא אין מקפיד עליו. ואף שבודאי רוצה שיפול מ"מ כיון שאין דעתו להסירו כלל לעולם עד שיקלוף מעצמו אין זה קפידא ובטל לגבי גופו וה"ל כגופו והרי גבי צפרנים ושערות כ' בסה"ת סי' ק"ד שאף אם הצפורן גדול יותר מדאי חוץ לבשר ועתיד לקוצצו אינו חוצץ כו'. והביא ראיה לזה. וצ"ל משום דעכשיו ה"ל כגופו א"כ כמו"כ הך גלד שעל המכה כיון שאין דעתו לקולפו לעולם ה"ל כגופו. ואף שעתיד ליפול ולהקלף מעצמו וחפץ בזה. הרי הצפרנים יטלם בידו ובכלי ועכ"ז אין חוצצין כמ"כ הכא כשלא יטלנו בידיו לעולם. ועיין מענין צפרנים בש"ע סי' קצ"ח ס"ך ובט"ז ובש"ך שם. ואף לפמ"ש הש"ך בשם הראב"ן סי' שכ"ו י"ל היינו משום שעתיד ליטלן ומקפיד ע"ז. משא"כ הכא גבי גלד שלא יקלפנו כלל עד שיקלוף מאליו כנ"ל:

קיצור. (גבי גלד שעל המכה דאינו חוצץ ושחוץ למכה דחוצץ מבואר מדברי הראב"ד בבעה"נ ובהשגות דאף ביבש הוא וכ"נ מהר"ש והתוס' ד"ה לפלוף דלא כהרא"ש סס"י כ"ה והטעם משום שעל המכה אינו מקפיד. ופי' אינו מקפיד לסה"ת י"ל כשאינו מקפיד להסירו עד שיתרפא לגמרי חשוב אינו מקפיד ולפ"ז אף בגלד שחוץ למכה אם מצטער להסירו י"ל הדין כן. אך י"ח ע"ז וס"ל גלד שחוץ למכה חוצץ בכל ענין אף אם מצטער עליו וא"כ הא דגלד שעל המכה אינו חוצץ י"ל כמ"ש הרמב"ן משום שאין דרך לקולפו כלל עד שיקלף מאליו לאחר שיתרפא. וכן גבי טבעת ורצועות שבראשי הבנות משמע כן דכל שדעתו להסירו אף לאחר זמן נקרא מקפיד עליו ומ"מ יש לחלק ביניהם לפ"ד סה"ת וסיעתו):