ח

ועיין בכו"פ סי' קצ"ו ס"ה מ"ש הלא מבואר בגמ' כו' ק' איך למד בדיקת זבה הצריכה ז' נקיים דע"ז קאי סה"ת מבדיקת נדה שהיא קלה כמ"ש הרא"ש פ' תינוקת סי' ה' בשם הרז"ה ולא חלק ע"ז אלא שכתב דבדיקת אמצע עדיף מצד עצמו כו'. ואף דסה"ת כתב כן על כל סופרת ז' נקיים אף שראתה רק יום א' היינו משום דהחמירו בנות ישראל ליתן לכל ראיה דין זבה גדולה א"כ יש להחמיר כמו בזבה ממש והס"ט השיב על הכו"פ בדברים בלתי מובנים. אמנם מ"ש עוד הכו"פ הא דאמרינן דלכך לרבי כו' ושומרת יום כנגד יום אינה יכולה לתלות כו' ואיך חברתה כו' ור"ל כיון דהש"י כנגד יום ממ"נ טמאה ע"י כתם זה שהרי אינה תולה כתם בשום דבר תוך ז' נקיים וכיון שכן ראוי שזו הטהורה תתלה בה אפילו לרבי כיון דלא מפסידה מאומה דהא דל מהכא חברתה הטהורה ועשה את הטהורה כאלו תוכל הסופרת ז' לתלות בה אפ"ה לא מהני לה וא"כ לא שייך מאי חזית ותהיה הטהורה תולה בה ומכיון דלרבי אין תולה הטהורה בה והיינו לשטת הרמב"ן והר"ן אפילו לדברי רב אדא כן הוא. שאין הטהורה תולה בסופרת שבעה בשלישי או ברביעי שלה. והמהרש"א כ' שכן שטת רש"י וכמש"ל בתחלת תשובה זו. ולשטת התוס' והרשב"א שבמל"מ ג"כ הדין כן לרבי לפ"ד רב חסדא ורב אדא דפליג היינו מטעם אחר והיינו דלא קרי לה הפסד כיון שאינה סותר הכל כמ"ש התוספות שם ד"ה טמא וטהור משמע לולי זה לא היה תולה בה (גם הרשב"א שבמל"מ כ' כיון דא"א לו לטבול כו') ואמאי כיון דהיא בחזקת טומאה ממ"נ ע"י כתם זה כיון שאינה תולה אפילו בעברה בשוק של טבחים. א"כ שפיר דמי שתתלה הטהורה בה אפי' לרבי דהא לא מפסידה לה מאומה וגם היא בחזקת טומאה וחברתה טהורה אלא שמע מינה דהיא ג"כ תולה כתם בשא"ד שתולין בהם כתם. וא"כ ע"י תליית חברתה הטהורה בה אתה מקלקלה ומש"ה י"ל מאי חזית כו'. וזהו לכאורה ראיה נכונה דמוכח מהגמ' דתולין כתם גם תוך ג"י מדאין תולין לרבי הטהורה בסופרת ז' נקיים בשני או בשלישי שלה כו' ומ"ש הס"ט ע"ז בסי' קצ"ו ס"ק ל"ד וז"ל נלע"ד דלק"מ כו' דדוקא בנדה כו' משא"כ בזבה כו' דבריו מרפסן איגרי דאדרבה בנדה פשיטא דקיי"ל כחכמים דתנן דס"ח וחכ"א אפילו בשנים לנדתה כו' וסה"ת וסיעתו לא החמירו רק בזבה דהיינו בצריכה ז' נקיים ומשום דהם בחזקת טומאה כדתנן דל"ט אבל ימי הזב והזבה כו' ומ"ש כל י"א יום בחזקת טהרה היינו כל זמן שאינה זבה לא קטנה ולא גדולה וזה פשוט אלא אם יש להשיב על ראיית הכו"פ כך י"ל דמ"מ מאחר שלולי כתם זה לא היתה צריכה לספור רק עוד ג' או ד' ימים רק ע"י כתם זה המסופק אתה מקלקלה א"כ מאי חזית כו'. ומצאתי שהפמ"ג בשפ"ד סי' קי"א סס"ק י"א נסתפק בכעין חקירה זו במ"ש עוד יש להסתפק ב' קדרות היתר ואיסור דרבנן נפל לא' מהם ובא' מהן יהיה של תורה כו' א"כ אותה קדירה בהכרח יהיה אסור כו' וא"כ תו תולין להתיר הקדרה שנייה בדרבנן או דלמא כל שאתה מוציא אחד מחזקה אין תולין וכעת הדבר צריך תלמוד עכ"ל. ועתה מבואר דלסברא ראשונה דהפמ"ג דכיון דאותה קדרה בהכרח יהיה אסור כו' וא"כ תו תולין כו'. כמ"כ הוא ממש ראיית הכו"פ כאן דכיון דהסופרת ז' בתוך ז' נקיים בהכרח אינה תולה כתם בשום דבר וא"כ היא ודאי טמאה א"כ תו תהיה הטהורה תולה בה כו'. אמנם גם לסברא אחרונה דהפמ"ג שאני התם שב' הקדירות יש לכל א' חזקת כשרות גמורה בשוה קודם נפילת האיסור ע"כ י"ל כל שאתה מוציא אחד מחזקה אין תולין אבל הכא דבלאה"נ הסופרת ז' אינה בחזקת טהרה י"ל דודאי היה הטהורה תולה בה אי איתא דהיא בהכרח תהיה טמאה ע"י כתם זה. אלא מדאין הטהורה תולה בה לרבי עכצ"ל דהיא ג"כ תולה כתמים בכל דבר שתוכל לתלות ומש"ה י"ל מאי חזית כו':