ד

אך באמת נלע"ד דגם הסה"ת לא פליג רק דבדיקת תחלתן וסופן הוא דאורייתא. אבל מודה הוא דלר"ח ג"כ א"צ ספורים לפנינו. דודאי אי איתא דלר"ח בעינן ספורין לפנינו א"כ סוגיא דגמ' דף ל' אזלא דלא כוותיה דאמרינן ש"מ ר"ע היא דבעי' ספורים בפנינו מכלל דלר"א א"צ כו' ועיין בהרא"ש פ"ו דשבועות סי' כ"ג שזהו ענין תרי אמוראי דפליגי וסוגיא דעלמא אזלא כחד מינייהו דהפוסק להפך ה"ל טועה כו' יעו"ש. והובא בתשו' כאאזמו"ר הגאון ז"ל בענין העגונה דאתתא. וא"כ צ"ל מ"ט דסה"ת וכמו שגם הסמ"ק תמה ע"ז סי' רצ"ג (אע"ג שכ' מיהו שמא סברא אחרת יש) ולכן אפ"ל לסה"ת עפמ"ש במה"ב שער הבדיקה והספירה דקפ"ג ע"א דאנן לאו ספורים לפנינו בעינן כרע"ק וכר' יהושע אלא שתספור שבעה מוחזקים בטהרה כר' אליעזר. וכדקתני הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור ויום השביעי ומצאו טהור ושאר הימים לא בדקו רא"א הרי הן בחזקת טהרה כו' אין כאן בדיקת ספורים אלא מדין חזקת טהרה כו' חזקה שכולן יצאו בטהרה עכ"ל. וא"כ הרי שפתיו ברור מללו דאף לפי לשון המשנה דר' אליעזר מצריך בדיקה תחלתן וסופן א"צ כלל ספורים לפנינו כי רק רע"ק מצריך ספורים לפנינו (ומ"ש ור' יהושע אינו מוכרח דא"כ אמאי לא קאמר הש"ס פ' המפלת הא מני רע"ק ור' יהושע היא אלא לר' יהושע כיון שהימים שבינתיים לא בדקה. ומונה לסירוגין אין זה ספורים לפנינו וצ"ע). עכ"פ ר' אליעזר ודאי אינו מצריך ספו"ל רק שיהיו הז"נ מוחזקים לנו בטהרה ע"י בדיקה יום א' ויום ז' אבל כל שהיה בדיקה יום ראשון ויום שביעי אף שלא נתנה דעתה לספירה באיזו ימים שבינתיים ע"י סבה. כנדון דהמע"צ או ע"י חולי גדול שאירע לה בימים שבינתיים ונתרפאה. הרי יש כאן ז' נקיים מוחזקים בטהרה ע"י בדיקת תחלתן וסופן. ומה שלא ספרה באיזו ימים לא איכפת לן מאחר שא"צ ספורים לפנינו. אך קשה דהא בגמ' דס"ט ע"ב מקשה על רב ואי ס"ד לא בעינן ספורים לפנינו משמע דלר' חנינא בעינן לר"א ג"כ ספו"ל. ואפ"ל דאע"ג דהמקשה הוה ס"ד דלר"א ג"כ בעינן ספו"ל דהוה ס"ל דברייתא דטועה דפרק המפלת אתיא אף לר"א וס"ל דבדיקת תחלתן וסופן חשוב ג"כ ספורים לפנינו. אבל להמסקנא דרבנן ס"ל דלא בעינן ספורים לפנינו כלל אפילו מוחזקין לא בעינן. וסגי בסופן אע"פ שאין תחלתן א"כ גם לר' חנינא דבעי תחלתן וסופן היינו רק מדרבנן כפירש ר"י או מדאורייתא כדי להחזיקן בטהרה אבל אין זה ספורין לפנינו. ושני דינים אלו דבדיקת תחלתן וסופן וספורין לפנינו הם שני ענינים חלוקים רחוקים זה מזה מהקצה אל הקצה מאן דבעי ספו"ל ס"ל דאפילו ודאי היה באמת כל הז' נקיים לא מהני ולא מידי מדאורייתא כל שלא ספרה לפנינו והרי היא טמאה כאלו לא היו ז' נקיים כלל. ומש"ה לא מטבילין את הטועה רק אחר ז' נקיים שתספור לפנינו. ולא חיישינן להחמיר לטובלה משום טבילה בזמנה מצוה דשמא היה ז' נקיים דאפילו היו כמאן דלא הוו דמי. וזהו דעת רע"ק. אבל ר"א ס"ל דא"צ ספ"ל ומש"ה לדידיה צריך לטבול הטועה שמא היו ז' נקיים אע"ג שלא היה רק בדיקת סופן לחוד אלא דלהקל להתירה לבעלה אינו סומך אבדיקת סופן אא"כ היה בדיקת תחלתן וסופן ולא משום ספ"ל רק דחיישינן שמא ראתה בינתיים וצריך בדיקה תחלתן וסופן להוציא מחשש טומאה דתנן ספ"ד דנדה אבל ימי הזב והזבה כו' הרי אלו בחזקת טומאה וס"ל דאין מוציאין מחזקת טומאה אא"כ בדקה בתחלה ובסוף לר' חנינא אבל לא מטעם ספ"ל כלל. דבאמת אפילו בדקה תחלה וסוף אין כאן ספ"ל. וכמ"ש הרשב"א במ"ה דקפ"ג ע"א דספ"ל אינו רק כדברי רע"ק ור' יהושע וכנ"ל. ואין להקשות כיון דבעינן מדאוריי' בדיקת תחלתן וסופן כדי שיהיה ספורין מוחזקין בטהרה א"כ איך מטבילין הטועה שלא היה לה רק בדיקת סופן ע"ז יש להשיב דהא א"כ לרב בתרייתא דסגי בסופן מי ניחא הא בעי עכ"פ הפסק טהרה וכאן לא היה הפסק טהרה וא"כ למה יטבילו אותה. אעכצ"ל כתירוץ מהרש"א דס"ט ע"א בד"ה ואי ס"ד ותירוץ זה יועיל גם למ"ד דלבעלה בעי תחלתן וסופן ולענין טבילת מצוה א"צ תחלתן כמו שא"צ הפסק טהרה רק לרע"ק דבעי ספורין לפנינו לא שייך חלוק זה. ומעתה לר"ח ג"כ הדין אמת דלר"א לא בעינן ספ"ל וכמ"ש בסה"ת שם דכן משמע לישנא דקאמר לאו מי אוקמינא לה כרע"ק דמשמע בלא רב נמי העמדנו כר"ע כ"כ בשם ר"י בעל התוספות והוא לא גמגם רק שאין לסמוך עמ"ש ר"י דלר"א א"צ מדאורייתא רק בדיקה א' וכו'. אבל הדין אמת דא"צ ספ"ל רק בהא פליג ר' חנינא עם רב דלרב בבדיקה א' דז' נקיים ויום שמיני מחזקינן לכל הז' בחזקת טהרה ולר"ח בעי' תחלתן וסופן אבל א"צ ספ"ל ואם באמת היו הז' נקיים אפי' לא בדקה תחלתן טהורה ומש"ה הוצרכנו להעמיד מתניתא דטועה כר"ע כנ"ל וא"ש פסק סה"ת וסיעתו ומסולק קושיית הסמ"ק:

קיצור. שי"ל גם לסה"ת דמצריך בדיקת תחלתן וסופן מספק דאורייתא עכ"ז אין צריך כלל ספורין לפנינו רק מצריך שיהיו מוחזקים בטהרה תחלה וסוף וכמ"ש במה"ב אע"ג דבגמ' דס"ט משמע דלר' חנינא דבעי תחלה וסוף צריך ספורין לפנינו י"ל זהו להמקשה. אבל להמסקנא דרבנן לא בעי ספו"ל י"ל דגם ר"א לא פליג עלייהו בזה אלא דלבעלה מצריך בדיקה תחלה וסוף מדאורייתא או רק מדרבנן: