ג

אכן באמת נ"ל דזה אינו דאף את"ל דמדאורייתא תלינן בכל ענין בבתולים כ"ז שמרגשת כאב ולא פסקה לראות מ"ת י"ל דהיינו משום אשה בחזקת טהרה עומדת ומספק אל תאסרנה. וכמ"ש הפוסקים גבי מכה כמ"ש הב"י סי' קפ"ז או משום דרוב נשים אין רואות מ"ת וע' בתשו' מ"צ סי' ס"ז בתשו' הח"צ וא"כ למה שהחמירו רז"ל לאסור דם בתולים. א"כ כשיש מקום לספק שמא אינו דם בתולים היינו בפחות מכגריס (אחר פעם הא') יש לומר ג"כ אוקמא אחזקת טהרה שאינו דם בתולים ובודאי זה לא גרע מספק שקול שהרי אין לך סדין שאין עליו כמה ט"ד כדאיתא בגמ'. ולכן כ' הפוסקים שאפי' תוך ג"י תולים בזה הגם שאין תולים שאר כתם כמבואר בסי' קצ"ו וע' בתשו' מ"צ סי' כ' וע' בתשו' שב"י סס"י מ"ד שהקיל בעד שאינו בדוק שנמצא עליו פחות מכגריס אע"ג דארגישה כו'. וא"כ הגם שמרגשת כאב מ"מ עכ"פ ודאי יוכל להיות כאב בלא דם כנ"ל סס"י קפ"ז ס"ג בהג"ה. ומ"ש הא"ש בבתולה הוא בירור היינו כשנמצא דם כו' אז הכאב בירור שממנו הדם משא"כ בלא נמצא כלל ודאי אין הכאב בירור ויש לטהר בפשיטות בפעם ב'. וכה"ג כ' הרדב"ז ח"א סי' קמ"ט דהא דאמרינן בגמ' אי דארגישה אמאי פטורין אלמא דהרגשה סברא דאורייתא הוא היינו דוקא בנמצא דם על השמש כו' ע"ש. והשתא ק"ו הדברים מה אם בהרגישה שנפתח מקורה עכ"ז כשלא מצאה כלום תלינן ההרגשה בדבר אחר כ"ש בהרגשת כאב כשלא נמצא דם שיש לתלות שלא יצא דם כלל אע"פ שעדיין הפרצה דחוקה. ואף תה"ד המחמיר שם היינו משום דאיסורא דאורייתא הוא. אבל הכא בספק חומרא דרבנן דדם בתולים פשיטא שאין להחמיר יותר ממ"ש הרדב"ז. והנה להרדב"ז לכאורה צ"ל דאע"ג דמסתמא יש כמה ט"ד שפחותים מכגריס על החלוק אפ"ה הקיל בבדקה ולא מצאה כלום דאל"כ ה"ל לפרש שהרי אין לך חלוק כו'. ויש לדחות דט"ד שעל החלוק הם יבשים לכן אין לחוש ולהסתפק בהם. וע' במשנה דנ"ז רש"א היבש כו' והלח כו'. והנה מדהחמירו ב"ש אפי' בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות שלא להקל יותר מד' לילות מכלל דאינו ודאי גמור שכשמרגשת כאב יהיו דם בתולים דאל"כ ה"ל להקל כמו שהקיל בענין דיה שעתה משום דאם איתא דהוה דם כו' ויש לדחות דאיסור שעה שאני:

קיצור. שזה אינו דשם מספיקא תלינן להקל משום דרוב נשים אינן רמ"ת ואשה בחזקת טהרה עומדת וא"כ הכא מה"ט יש להקל ולתלות בדם כינה וכ"ש שעיקר החששא דרבנן: