א

סימן קנג

נשאלנו כלה שספרה ז"נ ואח"כ בא שליח מהמחותן שלא יעשה חתונה בזמן המוגבל ואם ירצו להמתין עליו ימתינו ואם לאו יבקשו שידוך אחר באופן שנראה שזהו חזרה מהשידוך ולאח"כ חזר בו ושלח שליח שנית שיעשו חתונה לזמן המוגבל כי נתיירא מחמת שנחלה אי הכלה צריכה לספור ז"נ מחדש כי בדקה א"ע בכל יום תמיד. ועוד אי צריכה ז"נ אי רשאי לטבול בליל ש"ק שאז כלים ז"נ מעת בוא השליח השני:

תשובה הגם שהמ"ב בתשו' סי' מ"ב העלה דהיכא דבדקה עצמה בכל יום אפי' נדחו הנשואין מנדוני' וכיוצא באופן שיכולים לומר דאסחה לדעת' מהיות הנישואים עוד לגמרי אעפ"כ מאחר דחזינן דבדקה מה לה למיעבד ולא גרעא מרואה ודאי' בז"נ שלה. והמרדכי בשם רשב"ם לא איירי אלא בשלא בדקה מ"מ הא למעשה כ' דיש להחמיר כמהרי"ק ורמ"א דזו גריעא משום שחומדת כל שעה וכ"נ מתשו' צ"צ סי' ס"ו בדברי השואל שהוא עה"ג סי' צ"ט שהסכימו לו המ"י והס"ט וכ"כ הש"ך סי' קצ"ב בשמו. ולענין טבילה בליל שבת הנה בתשו' מהרמ"ל סי' נ"ג מתיר לבתולה הביאו הש"ך שם אלא שכתבו שטוב לטבול קודם כניסת שבת דהיינו מבע"י קודם החופה. איברא דלכאורה בנ"ד צ"ע ממ"ש הש"ך סי' קצ"ז דלא התיר מהרי"ל לטבול לכלה מבע"י אלא כשטובלת בח'. משא"כ כשטובלת בז' שמא תראה ותסתור ונ"ד מקרי טבילה בז' שהוא יום השביעי שלה מעת בוא השליח שנית דחיישינן דאז חימדה וראתה וי"ל דלא כתב הש"ך כן אלא כשהוא יום השביעי מראי' ודאית ולא ז' מחשש דאימא חימדה ועוד דכל כה"ג יש לסמוך על מ"ש המ"ב דמדינא א"צ ז"נ אחרים כלל וא"כ לא הוה שביעי שלה ובלא"ה הושג הש"ך שם מן באה"ט ועה"ג בתשו' כ' בעיקר חששו שמא תראה ותסתור דלא שייך כלל גבי כלה ע"ש. הלכך מותרת לטבול ביום ועש"ק קודם כניסת שבת: