א

סימן קנא

ע"ד שאלת הקרטין הנז"ל (סימן קמ"ט) הנה נידון אם תמצא קרטין על השערות מבחוץ אם תוכל לתלות בזה גם מה שתמצא על העד כי בס"ט סימן ק"צ סעיף ל"ט ס"ק ס"ז נזכר השאלה כשיש שם כנים. אבל בנד"ז שאינה מוצאת כנים רק קרטין יש ספק אם תוכל לתלות:

הנה לכאורה ודאי יש לחלק דבשלמא כשנמצאים הכנים שם שפיר יש לתלות בהן וע"ז יש שני טעמים. הא' מ"ש בתשו' שב"י סימן ל"ח (דנ"ו ע"א) בד"ה אך כגון זאת וז"ל ואותן כנים הם קרובים לבשר הפנימית וע"י קינוח של הבדיקה נדבק הדם או קרטין בהעד כו' יש לתלות כו' וכמ"ש הט"ז בסימן ק"צ ס"ק כ"ג ויש מקום לתלות כו' כיון שלא הרגישה עכ"ל. רק דמהט"ז ומתשו' שב"י הנ"ל משמע דאין להקל רק בשלא הרגישה ע"ש. ואמנם עוד יש תשו' בשב"י סימן ל"ט מה שהשיב הגאון מהר"ר שמואל כהן להשב"י ושם סוף התשובה בד"ה סוף דבר התיר אפילו תהיה לה קצת הרגשה במה שזב ממנה ליחה לבנה ומוצאת קרטין עם הליחה כו'. ולכשיעויין בדבריו י"ל דלא פליג אהט"ז ושב"י הנ"ל. כי הוא מיירי בענין שאין ספק שהגיע העד במקום הכנים ולא סגי בלאו הכי כמש"ש בתחלת התשובה וז"ל והיא מוצאת אותן כנים באותו מקום אפילו במקום בדיקת העד ושממש א"א לבדוק עצמה בעד אם לא שתגיע בעד דרך מקום הכנים כו' וגם נתברר דע"י חיכוך בכנים מוציאים דם א"כ ה"ל כיש לה מכה וידוע שמוציאה דם וביש לה מכה אין חילוק בין תראה ע"י הרגשה או לא עכת"ד. ולפ"ז בנדון דהשב"י והט"ז שאין ברור שהגיע העד בהכנים רק שיש לתלות שנגע י"ל דאין לטהר רק בדלא ארגישה דוקא ולא מטעם דה"ל דרבנן כי יש חולקים ע"ז אלא משום דמדלא ארגישה רגלים לדבר דלאו מגופה קחזיא וכמ"ש אאזמו"ר רבינו ז"ל בשולחנו הט' סי' ק"צ סעי' ל"ד ס"ק ס"ה בשם הב"י וכ"כ ס"ק ס"ו בדינו דהט"ז ע"ש. משא"כ בדארגישה כו':

קיצור. מהרשש"ך התיר אפילו יש קצת הרגשה בהליחה והשב"י משמע התיר משום דלא הרגישה וי"ל דלא פליגי כי בנדון מהרשש"ך ה"ל כידוע שיש לה מכה המוציאה דם: