א

סימן קנ

דברי הנו"ב שהקיל שם. לכאורה צ"ע מהדין הנז' בתשו' שב"י סימן מ"א. והביא ראיה מהש"ס פ' לא יחפור דף כ"ד ע"ב ואי איכא רברבי בהדייהו והסכים לדינו רבינו ז"ל בק"א בסימן קפ"ג בסוף ההג"ה המתחלת ע"ש בר"ן וז"ל דמסתמא באה הטיפה ממקום הליחות עכ"ל וע"ש דראייתו ממ"ש התוספות רפ"ט דנדה מדלא חזאי קודם כו' כמבואר בביאורו לש"ע סימן קצ"א סק"א ואע"ג דהתם ביאר דרש"י לא ס"ל סברא זו אפשר דבמעורבת מודה רש"י ג"כ. ועיין תשובת רמ"א סימן צ"ז. ומ"מ י"ל דנדון של הנו"ב שאני כיון שידוע שיש אצלה נקודים שחורים מחוץ למקור לא שייך לומר דמסתמא באו הנקודים ממקום הליחות דאדרבה כו' וגם לא דמי למ"ש התוספות מדלא חזאי קודם כו'. וכ"ז בנדון של הנ"ב שהנקודים בתוך הליחות א"א לבודקם בשריית פושרין אבל בנד"ז שהקרטין קטנים נבדקו שלא נימוחו איך נחמיר עליהן משום שלפעמים רואה ג"כ קרטין שנימוחו ודבר זה נ' להקל בפשיטות ממ"ש רמ"א סימן קפ"ח ס"ה בהג"ה בשם פסקי מהרא"י סי' מ"ז דטמאה משום שנימוחו קצתן. משמע הא אותם שאין נימוחים טהורים אע"ג דממ"ש הט"ז סימן קפ"ח סק"ז מוכח דגם הנהו כו' יש ראי' להחמיר לכאורה. אך באמת שם בס"ט סק"ז השיב עליו שלא זו הדרך וגם אאזמו"ר הגאון נ"ע סימן קפ"ח ס"ק כ"ב נטה מדרכו אלמא דלא ס"ל כלל סברא זו וגם הט"ז לא אמר רק אם יש עליהם לחלוח דם אז מוכח דהם ג"כ דם לשיטתו אבל בנד"ז שמציאת קרטין הגדולי' הוא במקרה וזמן אחר ודאי גם לשיטתו אין מביאין ראי' מזה על זה. ומזמן לזמן אחר. רק שהיה לחוש כך לדעת הראב"ד וסיעתו דטעם היתר קרטין שלא נימוחו משום דאמרינן ברי' בפ"ע היא כמ"ש בש"ס דנדה דכ"ב ריש ע"ב. אבל אם לא היה בריה רק דם יבש טמאה כמש"ש אי הכי בלא נימוחו נמי כו'. וא"כ כיון דאנו רואים אצלה קרטין שנימוחים הרי נתברר שאצלה דם שנעשה בצורת קרטין א"כ י"ל דגם על הקרטין שלא נימוחו אין לסמוך לומר דודאי בריה היא. ומיהו באמת גם זה אינו דאל"כ הא דתנן תטיל למים כו' נאמר שאם נימוח פעם א' שוב הכל טמאה וזה אינו במשמע המשנה וכ"מ ברמ"א סי' קפ"ח ס"ה בהג"ה ומיהו נ"ל כו'. וכ"ש הכא דהקרטין שאינו נימוחו הם קטנים הרבה יותר מאותן שנימוחים ודאי אין זה מטיל שום ספק עליהן וכשלא נימוחו טהורה (ולשון חה"ר ר"פ המפלת שרובן בריות נינהו כו' א"כ אותן הנימוחים הם מהמיעוט ואינו גורע כח הרוב שנתברר שלא נימוחו):