ב

והנה אאזמו"ר נ"ע ס"ק י"א י"ב פי' דברי רמ"א לא כהס"ט דזה גרע כו' אלא אדרבה י"ל דאפי' לפי' ר"ח יש לטהר בכה"ג במשתנת מיושב ועדיף מנמצא בתוך הספל ועל שפת הספל דטמאה לר"ח משום כתם ע"ש. אלא די"א הראשון מחמיר בזה לפי' ר"ח וס"ל דלא עדיף מנמצא בתוך הספל ועל שפת הספל. אכן במשתנת מעומד ונמצא תוך מ"ר ועל העד טמאה היא לר"ח משום כתם. אבל לשטת הרא"ש י"ל דיש לטהר כיון שהיתה מקלחת ואף שאח"כ כשפסק הזינוק ה"ל שותתת ובשותתת מטמא הרא"ש. מ"מ בנד"ז שיש להסתפק שהדם שנמצא על העד הוא מתמצית מ"ר כשהיתה מקלחת כמ"ש אאזמו"ר נ"ע סקי"ב לפי' ר"ח. אבל הכא תלינן כו' ע"ש. א"כ כיון שאינו ברור שהדם שנמצא על העד הוא משותתת י"ל דטהורה להרא"ש כמ"ש אאזמו"ר נ"ע סק"א דס"ל לרמ"א דאין להחמיר להרא"ש. אלא בודאי שותתת ולא בדאיכא למיחוש כו' ע"ש. וה"נ י"ל דאינו רק חששא כו' כיון דנמצא ג"כ תוך המ"ר. והנה הגם דכבר הכריע הרמ"א להחמיר כי"א הראשון מ"מ י"ל דבדיקה דמהרי"ו מהני הכא ולא כהס"ט סק"ז כי הוא הוכיח כן כדי ליישב קושיית הש"ך סק"ח על רמ"א. אכן קושיית הש"ך יש לתרץ בדרך אחר כמ"ש אאזמו"ר נ"ע סקי"ב. וא"כ תו עכ"פ אין להחמיר שלא יהיה מהני בדיקה דמהרי"ו כיון דלפ"ד רוב הפוסקים טהורה לגמרי בלא שום בדיקה והיינו אפילו במשתנת מעומד וכ"ש ביושבת וכמש"ל:

קיצור. (הפמ"א הביא ראיות לסתור דעת הש"ך שפסק כר"ח. אלא דהעיקר כרש"י והרמב"ם וסיעתם. ולדברי אאזמו"ר נ"ע י"ל דבנד"ז יש לטהר אפילו לשטת הרא"ש אפילו במשתנת מעומד. ואם משתנת מיושב יש לטהר אפילו לפר"ח. ועכ"פ כיון לפ"ד רוב הפוסקים יש להקל. לכן אף שרמ"א כתב להחמיר כדעת מהר"מ שהחמיר בזה. יש לסמוך עכ"פ על בדיקת מהרי"ו לטהרה עי"ז):