ד

אבל מה נעשה ולשון הגמי"י ספ"ה עומד לנגדנו דשם מבואר דמהר"ם ס"ל כפי' התוס' ואדרבה משמע דדוקא בשטת התוס' אמר דינו כמש"ש וכ' מהר"ם ז"ל דאף ר' יוסי לא מטהר ביושבת על שפת כו' דביושבת לא פליגי כו' לפי שטת ר"י (היינו שטת התוספות) שפי' דכולה מתניתין בין יושבת בין עומדת איירי במזנקת וכן לפר"ח כו' עכ"ל. הרי שפתם ברור מללו דלפי שטת ר"י פירש מהר"ם מה שפי' דביושבת לא פליגי. ולכאורה דבריהם תמוהים שהוא נגד הסברא דא"כ נשאר הקושיא דלעיל על מהר"ם דכיון דביושבת ושותתת מודה ר' יוסי דחיישינן לדלמא הדור כו' כמו"כ (וכש"כ) דיש לחוש לזה בעומדת ומזנקת כנ"ל. ומ"מ אחר העיון נ"ל שהוכרחו לפרש כן דמהר"ם דוקא לשטת ר"י אמרה. וההכרח לסבול הקושיא הנ"ל. וליישב דבזה חלוק מהר"ם על התוספות וס"ל דר' יוסי מקיל טפי במזנקת אפי' עומדת משותתת ויושבת (ועיין בתוספות דנ"ט סד"ה האשה. ועוי"ל דמקשה סבר כו' ופי' מהרש"א שם דסברת המקשה הוא במזנקת אפי' עומדת לא הוה חדא לריעותא דלא הדור מ"ר כלל למקור במזנקת. אבל יושבת בשותתת הוה חדא לריעותא והמתרץ השיב לו דעומדת אפי' במזנקת הוה חדא לריעותא משום דאיכא למימר הדור כו' עכ"ל. ותירץ דהמתרץ היינו לר' מאיר אבל לר' יוסי דאינו מחלק בין עומדת ליושבת ס"ל כסברת המקשה דבמזנקת אפי' עומדת לא הוי חדא לריעותא כו' כנ"ל. וא"כ א"ש דברי מהר"ם דס"ל כהועוד י"ל השני שבתוספות) משום דא"א לומר דמהר"ם ס"ל כפרש"י. דלפרש"י א"א כלל להעמיד דבריו. דאי איתא דחיישינן דלמא בתר דתמו מיא לגמרי אתא הדם כדרכו בפ"ע מהמקור ומש"ה אפי' ביושבת בעינן דוקא שיושבת על שפת הספל ומזנקת לתוך הספל. ונמצא דם בתוך הספל לבד שבזה נתברר שהדם לא בא אחר מ"ר דא"כ הי' צ"ל נמצא על שפת הספל. וא"כ פשיטא דגם בעומדת בעינן כן לברר שלא בא הדם אחר מ"ר. והרי בעומדת א"א כלל לברר זה לפרש"י. דא"א לומר דמיירי ג"כ בעומדת על שפת הספל ומזנקת לתוך הספל כו' דהא רש"י פי' דעומדת א"א לה לזנק וכל עומדת שותתת היא. וא"כ אם עומדת על שפת הספל. א"א לצייר שתהא מזנקת לתוך הספל כו'. דמשפת לתוך א"א רק ע"י זינוק וכיון שא"א לה לזנק א"כ בהכרח שותתין רק על שפת כו' וא"כ א"א שיטהר ר' יוסי עומדת אע"ג דלא חיישינן דלמא הדור כו' מ"מ כיון דחאיש דלמא בתר דתמו וכו'. ובעומדת א"א לברר שאינו כן. משא"כ לפי' התוספות דעומדת אפשר לה לזנק א"כ שפיר יש להעמיד בעומדת על שפת הספל ומזנקת לתוך כו' כמו ביושבת. ועי"ז יכול להתברר דלא בתר דתמו וכו' (אתא הדם כי אורחא וגם לא הדור מ"ר אז למקור) וליישב דברי רבינו ז"ל שכ' דמהר"ם ס"ל כפרש"י. היינו דמשום דגם לפי' הגמי"י נשאר קושיא ודוחק על מהר"ם כנ"ל ע"כ ס"ל דמהר"מ ס"ל כפרש"י דהחשש דדלמא בתר דתמו מיא אינו שייך כלל לדלמא הדור כו' כנ"ל. ויתורץ בזה הקושיא הנ"ל. רק נצטרך לומר דמהר"ם חולק על פרש"י בדבר א'. והוא דס"ל דעומדת ג"כ אפשר לה לזנק וע"כ גם בעומדת יוכל לומר דאינו מטהר ר' יוסי רק בעומדת על שפת הספל ומזנקת לתוך כו' ובזה עלו כהוגן דברי מהר"ם. ולפ"ז יפרש מהר"ם הגמ' מורכב מפרש"י והתוס' היינו שיפרש מאי שנא עומדת כפי' התוס' דטמאה משום חדא ריעותא דאין רחמה נפתח ודפרש"י לעיל דנ"ז ע"ב ד"ה עומדת טמאה דאיידי דדחיק לה עלמא דמעומד השתינה כו' אע"ג דמזנקת יושבת נמי תהא טמאה היכא דשותתת ומשני דכולה איירי דוקא במזנקת וזהו כפי' התוס'. אבל הקושיא שבגמ' מזנקת נמי דלמא בתר דתמו מיא אתא דם יפרש כפרש"י. דלמא אתא הדם כדרכו מן המקור אחר כלות המ"ר. (ולא ס"ל סברת התוספות מדלא חזאי כו'. ועוד די"ל ג"כ דא"א לו לפרש כהתוס' כי השתיתה שאחר כלות גבורת המים אין שייך לומר דלמא הדור כו'. וגם לא ניחא לי' כהתוספות. דא"כ יצטרך לומר שטתו דר' יוסי ור' מאיר פליגי אם עומדת ומזנקת עדיף מיושבת ושותתת או לא וכנ"ל. וזה דוחק. וגם התוס' עצמן לא ס"ל סברא זו) ומשני ביושבת על שפת הספל ומזנקת לתוך כו'. וכ"ז פריך הש"ס ומשני לר"מ. ואמנם ס"ל למהר"ם דכיון דבמשנה לא מצינו פלוגתא בין ר"מ לר' יוסי רק בעומדת לבד. אבל ביושבת לא מצינו פלוגתא. א"כ יש לנו לומר דכל מה שמחמיר ר' מאיר ביושבת אזי גם ר' יוסי מודה לו דאל"כ אמאי לא אשמעינן פלוגתא בהא. דהרי ר"מ ג"כ אמר יושבת טהורה כמו ר' יוסי. ועכ"ז העמידו בגמ' דמיירי דוקא ביושבת על שפת כו'. א"כ ס"ל למהר"ם דכך צ"ל לר' יוסי ג"כ וכ"ז כדי לברר שלא בא הדם בפ"ע בתר דתמו מיא. אבל מ"מ בהא לא ס"ל לר' יוסי כר' מאיר ביושבת ושותתת דמטמא ר"מ משום דלמא הדור כו' משום דדומה לעומדת ומזנקת דהוה חדא ריעותא וכיון דר' יוסי גילה לנו דעומדת טהורה ולא חיישינן לדלמא הדור. כמ"כ אין לחוש לזה ביושבת ושותתת. רק מ"מ א"א להטהר ביושבת ושותתת מטעם אחר דחיישינן דלמא בתר דתמו וכו' וזהו א"א להתברר אא"כ יושבת על שפת הספל ומזנקת כו' כמ"ש בגמ'. ומ"מ בענין נידון שאילתנו שנגעה ביד קודם כלות השתיתה ומצאה ט"ד דנתברר דלא בתר דתמו מיא כו' י"ל דיטהר מהר"ם ג"כ לר' יוסי. דלדלמא הדור מ"ר למקור לא חאיש כלל לפי' רבינו ז"ל דמהר"ם ס"ל כפרש"י. וגם לפי' הגמי"י דמהר"ם חאיש לזה ביושבת ושותתת י"ל דהיינו בשותתת מתחלה ולא בשותתת רק לסוף מחמת כלות המ"ר וכמש"ל ואף אם נאמר דלהגמי"י בשם מהר"ם חיישינן דילמא הדור מ"ר למקור ואייתי דם מ"מ כיון דבלא"ה רוב הפוסקים לא ס"ל כמהר"ם וגם למהר"ם י"ל דר' יוסי מטמא רק משום כתם דהא איכא מ"ד בגמ' הכי אפי' לר"מ והפמ"א כ' שכ"ד ר' יוחנן בגמ' רפ"ט. ע"כ נלע"ד לסמוך להקל בנד"ז. ושוב נלע"ד דבודאי רבינו ז"ל לא הי' חולק על הגמי"י אלא דפי' כן ד' הגמי"י דמ"ש דמהר"ם ס"ל כשטת ר"י היינו בענין דעומדת אפשר לה לזנק. אבל בפי' דלמא בתר דתמו כו' י"ל דלהגמי"י ג"כ מהר"ם מפרש כפרש"י כמ"ש רבינו ז"ל. (וביושבת על שפת הספל ונמצא דם בתוך הספל ועל שפת הספל ע' תשו' ושב הכהן סי' ל"ב ד"ה וראיתי להש"ך סק"ד שצידד להקל ונעלמה ממנו טענת הס"ט סס"י ק"צ שיש לחוש לר' מאיר שגם הדם שבתוך הספל בא משפת הספל והכל לאחר דתמו מיא כו'. מיהו חששא זו רק לפי' מהר"ם דביושבת ל"פ כלל אבל לפי' ר"ח י"ל דטהורה כמ"ש לעיל):

קיצור. בהגמי"י ספ"ה משמע דמהר"ם ס"ל כהתוס' דעומדת אפשר לה לזנק. וגם חששא דדלמא בתר דתמו מיא פי' ג"כ כהתוספות דאז ה"ל שותתת וחיישינן דלמא הדור כו'. ולכן ביושבת מטמא אא"כ יושבת על שפת הספל כו'. וה"ה בעומדת מטהר בכה"ג דוקא. משא"כ לר' מאיר טמא בעומדת אפי' כה"ג ורבינו ז"ל פי' דחששא דדלמא בתר דתמו כו' מפרש מהר"ם כפרש"י ונפ"מ אם ראה שהדם יצא עם המ"ר אפי' כששהתה טהורה לפי' רבינו ז"ל. משא"כ להגמי"י דחיישינן דלמא הדור כו':