ג

שטה רביעית היא שטת מהר"ם בתשובה סי' תר"ל ובהגמי"י ומרדכי ואף דבהג"ה בש"ע השוה אותן לדעת ר"ח היינו לדינא אבל טעמן חלוק זמ"ז דמהר"ם ס"ל דר' יוסי לא פליג אר"מ אלא בעומדת (הפך ממ"ש ר"ח) אבל ביושבת מודה לי' דאינה טהורה אלא כאוקימתא דר' אבא ביושבת על שפת הספל כו' והטעם צ"ל דלחששא דלמא בתר דתמו מיא (לגמרי כפרש"י אתא דם כדרכו) אתא דם חייש ר' יוסי ג"כ ומש"ה בעינן יושבת על שפת כו' לברר שהדם בא עם מ"ר וה"ה בעומדת בעינן הכי עומדת על שפת הספל ומזנקת לתוך הספל ונמצא הדם בתוך הספל. אבל כיון שנתברר שהדם בא עם מ"ר לא חיישינן אפי' בעומדת דלמא הדור מ"ר למקור ואייתי דם דלחששא זו לא חייש ר' יוסי כלל. רק לדלמא בתר דתמו מיא אתא דם כי אורחא ולפ"ז צ"ל דמהר"ם ס"ל כפרש"י בפי' דלמא בתר דתמו מיא אתא דם דהיינו כי אורחא שלא ע"י מ"ר כלל וכ"כ רבינו ז"ל סי' קצ"א סק"א דהרשב"א ומהר"ם ס"ל כפרש"י. אלא דלהרשב"א לא חיישינן להכי אלא לר' מאיר אבל לא לר' יוסי דהלכתא כוותיה ומהר"מ פליג וכדלקמן עכ"ל. ור"ל כמ"ש עוד בס"ק י"א דחיישינן דלמא בתר דתמו מיא לגמרי אתא דם כי אורחא מהמקור כדפרש"י דלעיל דאף דבגמרא לא אמרינן הכי אלא לר"מ ס"ל למהר"ם דה"ה לר' יוסי חיישינן להכי דלא פליג ארבי מאיר אלא בעומדת עכ"ל. ולפ"ז יש קצת טעם למה חיישינן לחששא זו ולא לחששא דדלמא הדור כו' דכשהדם בא ודאי עם מ"ר מחזקינן לי' שבא עם שביל המים שאין דרך דם נדה לצאת עם מ"ר כמ"ש רש"י ר"פ הרואה כתם דנ"ח ע"ב ומש"ה לא חיישינן לסבה נפלאה דלמא הדור כו'. אבל לשנחוש דלמא הדם בא כדרכו מן המקור בפ"ע רק שנזדמן אחר מ"ר זה חיישינן (וסברא מדלא חזאי קודם אינו מוכרח גם הרשב"א בתשובה שבב"י סס"י קפ"ו שכ' גבי רמ"ת שאינן רצופים וסת הוא דלית לה ע"כ דלא ס"ל טענה זו. רק דמ"מ הכא לא חייש לזה כיון דנמצא הדם בספל או על שפת הספל עם המים חזקה משביל המים בא ומהר"ם לא ס"ל זה) ואתי שפיר מ"ש מהר"ם דביושבת לא פליג ר' יוסי אר' מאיר כו' ביושבת דוקא. אבל בעומדת פליג דהיינו אפילו אם ודאי בא הדם עם מי רגלים חייש ר' מאיר לדלמא הדור כו' ור' יוסי לא חייש לזה. אבל את"ל דמהר"ם ס"ל כפי' התוספות דאפי' לר' מאיר לא חיישינן דלמא בתר דתמו מיא אתא הדם כדרכו דלזה ל"ח מדלא חזאי קודם כו' אלא דחיישינן דלמא בתר שהניחה לזנק וה"ל כמו שותת הדור מ"ר למקור ואייתו דם. וא"כ כיון דר' יוסי מודה ליה בזה דביושבת ושותתת (היינו אפי' בתר דתמו מיא כו') חיישינן לדלמא הדור מ"ר למקור ואייתי דם. (וא"כ דלמא בתר דתמו וכו' ודלמא הדור מ"ר למקור חשש א' הן דהעיקר דלמא הדור כו'). א"כ לפ"ז מכש"כ דיודה לי' לר"מ בעומדת אפי' במזנקת דחיישינן לדלמא הדור דהא כשם דעומדת ומזנקת ה"ל רק חדא לריעותא ה"ה יושבת ושותתת כמ"ש התוספות. וא"כ לא פליגי ר"מ ור' יוסי כלל. וזה אי אפשר שהוא מבטל כל דברי המשנה דפליגי בעומדת. ולהתוס' בעומדת ושותתת לכ"ע טמאה. רק בעומדת ומזנקת פליגי וקשה כיון דלהתוס' עומדת ומזנקת עם יושבת ושותתת הם מדרגה א' ואדרבה מהסברא יושבת ושותתת קיל טפי וא"כ כיון דלמהר"מ מודה ר' יוסי לר"מ ביושבת ושותתת דחיישינן לדלמא הדור מ"ר למקור ואייתי דם. מכש"כ דיש לחוש כן בעומדת ומזנקת וא"כ אמאי פליג עלי' בהא. אעכצ"ל דמהר"ם מפרש כפרש"י דהיינו דלדלמא הדור כו' ל"ח כלל לר' יוסי ומש"ה אין מחמיר בעומדת יותר מביושבת דחומרא זו לחלק בין עומדת ליושבת אין לה מקום רק משום דלמא הדור כו' וחששא זו לא ס"ל לר' יוסי כלל ובזה לבד פליג על ר"מ. אבל לחששא דלמא בתר דתמו מיא לגמרי אתא הדם כדרכו בפ"ע מהמקור חייש ר' יוסי ג"כ כמו ר' מאיר אפי' ביושבת ומכש"כ בעומדת ומש"ה אינו מטהר אפי' ביושבת אא"כ כאוקימתא דר' אבא ביושבת על שפת כו'. וז"ש דביושבת לא פליגי דביושבת ליכא החשש דלמא הדור כו' אפי' לר"מ ואפי' בשותתת לפרש"י לכן כ' רבינו ז"ל דמהר"ם ס"ל כפרש"י:

קיצור. שטה ד' הוא שטת מהר"ם בהגמי"י דביושבת לא פליג ר' יוסי אר' מאיר דאינה טהורה אלא כאוקימתא דר' אבא. ופי' רבינו דחששא דלמא בתר דתמו מיא אתא דם כי אורחיה חייש ר' יוסי ג"כ ולא פליג רק אם ודאי בא עם מ"ר לא חיישינן דלמא הדור מי רגלים למקור ואייתי דם: