ב
מיהו י"ל כ"ז שפיר בדלא ארגישה לכן תלינן מספק לתלות במאכולת אף דליכא הוכחה וכמ"ש הב"י מדלא ארגישה רג"ל שלא בא מגופה כו'. אבל בדארגישה ממש לכאורה לא יתכן לתלות רק בעגול דוקא דיש הוכחה דלא מגופה קאתי ומש"ה תלינן שטעתה בהרגשה וכמ"ש אאזמו"ר סי' ק"צ ס"ק ס"ה בשם הרשב"א וגם ע"ז האריך בק"א [ס"ק י"ט] דסי' קפ"ז ס"ק ל"א ד"ה והלכו לשטתם לסתור קולא זו דבהרגישה ממש לא תלינן ע"ש. ואיך נאמר אנו דאפילו בארגישה תולין כל שאין הוכחה שבא מדם הקינוח אף על גב דליכא הוכחה ממש דממאכולת הוא כנ"ל והא הוי כמו שני ספיקות להחמיר. הא' דבלא הרגשה יש ספק אם הוא מגופה או ממאכולת. הב' דהרגשה הוי ראיה גדולה להכריע לצד הספק דמגופה אתיא. ומה שי"ל אימור הרגשת עד הוא ה"ל כמו ספק עכ"פ. ונמצא יש ב' ספיקות להחמיר באיסור כרת ואיך נטהר בזה לגמרי:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.