א
סימן קמ
בדין בדקה א"ע בעד הבדוק לה והניחתו תחת הכר הנזכר בשו"ע סי' ק"צ סעיף ל"ד שאם עגול ואין בו כגריס טהורה איך הדין בדארגישה:
גרסינן בגמ' ר"פ הרואה כתם ת"ש עד שהיה נתון כו' משוך ודאי מגופה קאתי עגול טהור. משמע מזה דהא דמשוך טמא הוא משום דמצד משיכותו מוכח דודאי מגופה קאתי ומש"ה גבי עגול לא קאמר דלהכי טהור דודאי לאו מגופה קאתי דאילו מגופה היה משוך. משום דאין אנו צריכים לזה כי אפי' לא יהיה ודאי הוכחה דלאו מגופה קאתי יש לטהר דאין לטמא רק במשוך משום דיש הוכחה להיפך דודאי מגופה קאתי. וכ"נ ראיה לזה דכל היכא דליכא הוכחה לטמא מטהרין אף שהספק שקול ואפי' בדארגישה מהא דנמצא על שלה דמוקמינן לה ג"כ בדארגישה ותנן ואח"כ דהיינו לאחר אחר זמן מטמא מעל"ע ואינו מטמא את בועלה. ושם ליכא הוכחה דהדם לא היה בשעת בעילה כמו גבי עד בעגול די"ל דהוי הוכחה להיפך. אבל שם ודאי ליכא הוכחה להיפוך די"ל אילו בדקה א"ע אות יום ג"כ היה מוצאה הדם וגם אין לומר אילו בא מקודם היה נופל מכותלי בית הרחם לארץ דמסתמא אחר כך שוכבת אפרקיד. וכ' התוספות דף ג' [ד"ה מרגשת] דגבי שוכבת אפרקיד לא שייך לומר אם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי. וא"כ ליכא שום הוכחה וה"ל ספק שקול וגם נוסף ע"ז דארגישה ואפ"ה אינה חוששת למפרע כלל. ובעלה נכנס להיכל לחד תנא בגמ'. ואין לומר דהתם יש ג"כ הוכחה מדנמצא על שלה ולא על שלו כעין מ"ש התוס' די"ד [ד"ה וליחוש] דהא אפי' נאבד עד שלו ולא נבדק הדין כן. וכן לענין רואה מחמת תשמיש ג"פ כתבו הפוסקים דבלאחר אחר זמן אין נעשית מוחזקת רמ"ת ומותר לבעלה. וכן מלשון הר"ן בחידושיו מוכח כמו שכתבתי שכתב אם עגול טהור כו' פי' כגון שהיה פחות מכגריס ומש"ה טהור דתלינן במאכולת ואפ"ה משוך טמא שכיון שקנחה בו והוא משוך מוכחא מלתא דמגופה קאתי ולא תלינן עכ"ל. משמע דטעמא דמשוך טמא משום דמוכחא מלתא דמגופה קאתי. אבל הא דעגול טהור א"צ לטעם דמוכחא מלתא דלאו מגופה קאתי שהרי לא הזכיר ע"ז כן אלא דמסתמא היכא דלא מוכח דמגופה קאתי תלינן במאכולת וכ"מ בפי' הרע"ב במשנה זו וכ"נ להוכיח ממ"ש בחדושי הרשב"א והר"ן פ' כל היד גבי בדקה א"ע בעד הבדוק לה וטחתה ביריכה וכשמצא בו כגריס ועוד עסקינן כו'. ותדע לך דהא לעיל פרכינן וליחוש דלמא דם מאכולת היא כו'. ודוקא בעגול תלינן במאכולת אבל משוך כו' רג"ל דמגופה אתא. עכ"ל הרשב"א. ומבואר דהא דתלינן במאכולת בעגול לאו דוקא משום שכיון שהוא עגול הוא הוכחה שאינו מדם הקינוח שהרי מביא ראיה ממ"ש בגמ' וליחוש דילמא דם מאכולת הוא ושם לא נזכר עגול בדוקא אלא הקושיא היא דבלא הוכחה יש לתלות במאכולת כשאפשר לתלות במאכולת אלא דבמשוך רג"ל שהוא דם הקינוח הא כל שאין הוכחה שהוא מדם הקינוח כגון שמרוב דקות הטפה כחרדל א"א להכיר אם הוא משוך או עגול ודאי תלינן במאכולת כדפריך וליחוש דילמא דם מאכולת הוא. וע' ס"ט רס"י קפ"ג דמשנה זו מיירי ע"כ בדארגישה ואפ"ה פריך וליחוש ולרשב"א ור"ן היינו לטהר לגמרי היכא דלא שייך לומר אותו מקום בדוק הוא כו' וכגון בטחתו ביריכה וכ"ש בהניחתו תחת הכר. ואמנם עוד כ' הס"ט לדקדק מפרש"י דר"פ הרואה דדוקא בעגול תלינן כו' ועמש"ל בתשובה בענין עד שאינו בדוק להוכיח מדפליגי רבנן על ראב"צ אפי' במשוך דמזה י"ל דגם ראב"צ לא בעי עגול דוקא שיהיה הוכחה להפך וכנ"ל ועי' בפרש"י ס"פ הרואה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.