יא

ועתה נשובה לנ"ד. אם נאמר דבנ"ד הוא ספק שקול אם הוא מן המקור או מן העלייה באנו למחלוקת התוס' וסיעתם עם הפמ"א דלשטת התוס' י"ל דמוקמינן אחזקה. אבל להפמ"א אין מעמידין על החזקה בספק שקול ומצאתי להרמב"ן במלחמות פ"ב דכתובות בענין ערער דגזלנותא תרי ותרי נינהו כו' שדעתו נוטה כפי שטת הפמ"א שהרי כ' אי ס"ד דהך חזקה יש לה עיקר בתו' כו' אלא ש"מ דלא אמרי' אוקי אתתא אחזקה ע"ש. משמע ס"ל דמדאורייתא לא מוקמי' אחזקה בספק שקול. מיהו הר"ן שם דעתו דהיינו דייקא בספיקא דתרי ותרי ומדרבנן עיי"ש. והנה דעת מהרי"ט הוא מכרעת ביניהם דהיכא דאתרעי לא מוקמינן אחזקה ובלא אתרעי מוקמי' אחזקה. ונ"ד אף שיש דם לפניך לא מקרי אתרעי כיון דמספקינן בהאי דם אם הוא מהצדדים או מהמקור וסברא זו מצאתיה להדיא בתשו' פ"י חי"ד סס"י א'. אלא שצל"ע דא"כ ברואה דם במ"ר למה לא מוקמינן אחז"ט לר"מ ג"כ כיון דסברא דדלמא מ"ר הדור הוא רק מיעוטא כמ"ש בתשו' הר"ן סמ"ט ונגד מיעוטא מודה ר"מ דמוקמינן אחזקה כמ"ש ביבמות קי"ט ועכצ"ל דלאו חזקה הוא משום דמגופה קחזיא וע' תשובת הר"ן סי' ס"ו גבי חזקה העשוי' להשתנות. ואע"ג שדברי הר"ן בלא"ה צ"ע במ"ש דר' יוסי ל"ח למיעוטא מהא דיבמות דס"ז [ע' מפתח] גם קשה דהרי ר' שמעון במשנה פ"ט דנדה מחמיר יותר מר"מ ושמעי' לי' דלא חייש למיעוטא. ועכצ"ל דזה החששא דלמא הדור כו' אינה מיעוטא. וא"כ לפ"ד הש"ע דמטהר באמת אפי' בעומדת אין ראי' כ"כ דלא מוקמי' אחזקה. והגם דשם יש חזקה דעם שביל המים בא הא מטהרי' אפי' הרגישה. ועמ"ש בתשו' אחת שי"ל בעד הבדוק שנתנתו תחת הכר ונמצא עליו דם שאין לברר אם משוך או עגול תולין ואפי' בדארגישה. ועכצ"ל משום חזקת טהרה גם אלהבא וכ"כ שם בתה"ק: