ו

ומ"מ הגם שנת' שאין ראיות המג"ש מוכרחים מן הש"ס עכ"ז נלע"ד ג"כ דראיות הפמ"א ג"כ אין מוכרחי' ובהיות כי חובה עלינו לקיים דברי הראשונים. לכן יש לנו לתרץ עכ"פ הראיות שהביא כנגדם. והנה הראי' העיקרית שלו מחולין דקל"ד. הנה הפמ"ג דחאה בפתיחתו להל' טריפות משום דחלה עון מיתה הוא ובעון מיתה וכרת לא אזלינן בתר חזקה. ודבריו צל"ע דהא לענין נדה דאיסור כרת אזלינן בתר חזקה שהרי אינה מונה אלא משעה שראתה. וא"ת שיש חילוק בין למפרע ללהבא. א"כ י"ל דבלהבא לא אזלינן באיסור לאו ג"כ בתר חזקה. ועוד דמהתוס' דכתובות דכ"ב ע"ב דלעיל ס"ד מוכח דבאיסור סקילה נמי אזלינן בתר חזקה וכן מהתוס' דכ"ג וכן מתוס' דנדה די"ז סע"ב. וע' ברש"י ביבמות פ' ד' אחין דל"א ע"ב ד"ה להצלה ובתוס' שם ד"ה להצלה. ועוד בפרק הערל דפ"ב אמרי' דבדאוריי' ל"ש בין איסור לאו לאיסור כרת ועיי"ש דאפי' לענין תערובת אמרי' הכי כ"ש לענין ספק שקול. ועוד דלשון הש"ס בחולין שם ספק איסורא לחומרא. משמע דבכל איסורין אמרי' הכי ולא בחלה לבד משום דעון מיתה הוא. דאל"כ הל"ל ספק עון מיתה לחומרא. ועוד דשם מבואר דספק פטר חמור ג"כ לחומרא ופרש"י שם דקל"ד סע"א כמ"ד בבכורות ד"ט אסור בהנאה עד שיפדנו. וגבי פטר חמור ליכא עון מיתה ע"כ נראה הטעם משום דגבי חלה וכן שאר ג' ספיקות דשם בידינו לתקן לצאת מן הספק היינו להפריש חלה ופדיון פטר חמור (ואח"כ ישאר הפדיון שלו) לכן בכה"ג לא סמכינן על חזקה בספק שקול. דמיון לדבר מ"ש הרא"ש פ"ק דחולין סי' ה' בשם הגאונים דלא סמכינן על רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן היכא דאפשר למיבדקיה כו' ואפי' גבי ספק טומאה ברה"ר דקיי"ל טהור אית' בגמ' פרק אין מעמידין דל"ז סע"ב כי אתא לקמי' דר' ינאי אמ"ל הא מיא בשקיעותא דנהרא זילו טבולו. וכיוצא בזה מצינו בגמ' פ"ק דכתובות די"ד ע"א הא לכתחלה הא דיעבד. ועוד דשם אין אנו בודים להחמיר עליו כ"א שינהוג כמו שנוהג שאר איש ישראל רק שאין אנו רוצים להקל עליו יותר מחמת החזקה וזו אינו חומרא כ"כ. ועוד דבירושלמי הביאו הר"ש פ"ג דחלה מ"ו דיטול דמים עבור החלה מהכהן א"כ לא מפסיד כ"כ. ה"ז התיקון בקל מאד. לכן י"ל דלא סמכינן בכה"ג על חזקה. ועוד הי' מקום לתרץ גבי חלה להכי לא אזלינן בתר חזקה כיון דמחמת החזקה אנו צ"ל שנעשה מעשה תחלה דהיינו שעד שלא נתגייר נתגלגלה העיסה ולכן עליך הראי' שנעשה המעשה וכמ"ש בחי' הרשב"א ביבמות [דף ל' ע"ב ד"ה אשה זו כו'] ולשון אחר נ"ל כו' [ע' מפתח] מיהו זה דוחק. דכל שספק זה קדם ספק זה קדם י"ל חשוב בחזקת פטור ע' כה"ג ביבמות פד"א דל"א ע"א גבי נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואינו ידוע איזו מהן מת תחלה דמבואר שם בגמ' דקיימא בחזקת היתר לשוק. אף שזהו לומר שהוא מת תחלה ואמרינן כן משום שהיתה בחזקת היתר לשוק מחמת בת אחיו הנשואה לו. וה"נ נימא העיסה היתה בחזקת היתר שא"צ להפריש ממנה חלה. אך התוס' שם ד"ה נפל באמת הקשו כאן יש תימא אמאי חשיב לה טפי בחזקת היתר לשוק טפי מליבם דהא קמן ששניהם מתו וכן יכול להיות שהיא מתה תחלה כמו הבעל עכ"ל. וא"כ לפי קשי' זו י"ל כמו"כ הכא גבי העיסה אם ספק כך יכול להיות שהוא נתגייר תחלה כמו שיכול להיות שהעיסה נעשית תחלה. דהא קמן ששני המעשים נעשו כמו התם ששניהם מתו כו'. והתירוץ של התוס' אפשר לא שייך כאן. גם י"ל דוקא בהפרה אמרינן פרה בחזקת פטור קיימא. אבל גבי העיסה אין שייך כ"כ לומר בחזקת פטור קיימא דכל זמן שהי' קמח אין שייך עליה ענין חלה ואין שייך על הקמח לומר בחזקת פטור קיימא. וכשנתגלגלה אין עליה חזקת פטור דשמא כבר נתגייר. מיהו מלשון רש"י לא סמכינן אחזקה משמע דחשוב חזקה ולא סמכינן עלה. ע"כ מחוורתא כדשנינן מעיקרא. ולפע"ד אפשר לומר לדברי האומרים דהיכא שיש רוב להיתר ומיעוט וחזקה לחומרא אזלינן בתר רובא א"כ כיון דלא מצרפינן החזקה להמיעוט להחמיר. כמו"כ י"ל בספק שקול לא מצרפינן החזקה לספק דקולא. ולמ"ד דמצרפין החזקה למיעוטא. כ"ש שיש לצרף החזקה לפלגא. ור"פ בתרא דיבמות דקי"ט משמע דלסתם מתניתין דיבמות שם מצרפינן החזקה למיעוטא. וכ"פ בטוש"ע אה"ע סס"י קנ"ו סי"ג וע"ש בב"ש. ואף שי"ל שם מצרפין רק מדרבנן וא"כ אם אמרו להחמיר יאמרו להקל. אך הרי רבנן ס"ל סוף קדושין ד"פ ע"א דמיעוטא כמאן דליתי' דמי ורובא וחזקה רובא עדיף. וזה מוכרח דגבי פלגא ופלגא דלאו כמאן דליתי' י"ל דמצרפין החזקה לפלגא ואף להקל. וע' בתה"א במשמרת הבית ד"ז ע"ב וד"ח ע"א גבי חזקה שנתעסקו לבטלה אפ"ל כה"ג לא מוקמינן אחזקה אף בפלגא ופלגא. וזהו היכא דאתרעי החזקה. וזהו כעין מ"ש התוס' פ"ב דכתובות דכ"ג ע"א ד"ה תרווייהו כיון דודאי זרק לה הקדושין לית לן למימר אוקמא אחזקה. ור"ל שהרי ודאי נתעסקו לבטל החזקה ונשאר הספק אם קרוב לה אם קרוב לו כמו שהוא בלי חזקה. ומ"מ מהרי"ט שם כ' דזהו רק לכתחלה ולא דיעבד. וגם יש לחלק בין נתעסק בן דעת לבטלה אז שפיר בטלה החזקה. ובין ריעותא הנמצא ממילא כמו תחיבת מחט בקורקבן או בביה"כ. וגבי ספק דרוסה למ"ד חוששין לספק דרוסה י"ל כיון דאיהו שתיק ואינהו מקרקרין חשוב קצת כמו נתעסק לבטל החזקה וצ"ע: